אמא שלי לא מרשה שלי ללכת

תנסי להבין אותה, קשה לה שאת לא בבית. היא רוצה אותך ליידה :)
תנסי שחברה שלך תבוא אליך אולי? או שתלכי אליה אבל לא לישון

חשבת אולי שזה טיול של 3 ימים והיא רוצה לנצל איתך את הזמן עד שאת יוצאת?

שואל השאלה:
לא לא
אני פשוט לא יכולה לסבול יותר את אמא שלי
היא לא משחררת מימני
לא משנה מה
גם אם זה עם חברות היא חייבת להתקשר מלא
ואני צריכה לריב איתה בשביל שתיתן לי לישון אצל חברה
זה לא יכול להימשך ככה יותר

את צריכה לכבד אותה. את לא חכולה לשכוח שהיא אמא שלך ועד שתהיי בת 18 היא אחראית עלייך.
אין לך שום סיבה להתעצבן ככה ולהגיב ככה, אני בטוחה שהיא לא נועלת אותך בבית כי היא לא רוצה שיהיה לך טוב. זה טיול ארוך, כנראה שקשה לה שתהיי רחוקה ממנה הרבה זמן ואת בזמן שיש לכם עכשיו היא מעדיפה לנצל איתך. זה לגיטימי.

וואו את שומעת את עצמך בכלל?
אני מקווה שאת מדברת מתוך עצבים ולא מתוך ידע של מה את אומרת. אז היא מתקשרת, היא מתקשרת כי היא דואגת לך. אמא לפני הכל כל הזמן.
הלוואי והייתה לי אמא שתהיה עליי נודניקית ותדאג לי ככה. יש אנשים שחולמים לזה. תעריכי

שואל השאלה:
אבל זה לא הגיוני שהיא עושה לי את זה
למה לבנות אחרות מותר ולי לא ?
זה פשוט לא פייר
אבא שלי תמיד בעד ולו פשוט אין צד בבית הזה
רק אמא שלי קובעת

שואל השאלה:
את לא תביני אותי עד שבאמת תחווי את זה
רק רציתי שתשחרר קצת
פעם היא התקשרה אלי 12 פעמים כי לא עניתי לה
והייתי באימון כדורסל (היא יודעת את השעות)
יש דאגה ויש אובססיה

מה אכפת לך מחברות שלך?
תסתכלי על עצמך ואל תשווי את החיים שלך לחיים של אנשים אחרים. אמא זה חשוב, הדאגה שלה חשובה. את כועסת עלייה כי אכפת לה ממך, כי אם יקרה לך משהו היא לא תסלח לעצמה.

חוויתי, חוויתי.
איבדתי את אמא שלי,
ואני מתפללת לרגע שהיא תתקשר אליי ותשאל אותי איך אני מרגישה. תעריכי את זה

במקומך אני בעצמי לא הייתי רוצה ללכת...