אמא שלי הייתה בהריון איתי כשהיא סבלה

כנראה שכן...חחח

לפי השאלות....

יכול להיות שזה בגלל זה, אבל היריון לא תמיד בזמן שרוצים, תגידי תודה שהיא סחבה אותך 9 חודשים וגידלה אותך, אל תאשימי אותה בזה שאת דיכאונית

מה?
מה הקשר?
דכאון לא מועבר בגנים כי לאמא שלך הייתה תקופה קשה
דכאון מועבר בגנים אם זאת מחלה מולדת

מה זאת השאלה המטומטמת הזאת

כנראה, יש מחקרים שמצביעים על קשר בין מצב נפשי של ילד לבין מצבה הנפשי של האם בתקופת ההיריון , השירים שהיא שמעה, המחשבות שהיא חשבה , הכל הועבר בדרך כזו או אחרת לעובר

ישלי חברה שקרה /קורה אצלה מקרה ממש דומה ...

שואל השאלה:
אולי היא בכוונה סבלה ורצתה שגם אני אסבול . לא?

נראה לך...זה חסר הגיון לחשוב כך

שואל השאלה:
כי היא לא חשבה עלי בתור עובר שגם אני אסבול? אז למה היא הייתה איתי בהריון?

לא אלה אמורים להיות רגשות אמיתיים ממש , היא לא יכלה לחקות סבל בשביל שתסבלי
והסיכוי שהיא הכניסה את עצמה לשיט רציני רק בשביל שתסבלי ככ מזערי..אני מניחה שלא
וזה במידה והיא הייתה מודעת לזה שהרגשות של האם מועברים לילד אם לא אז בכלל אין סיכוי

ממה שראיתי, לא משהו מוכח מדעית או משהו אבל בדקתי כבר בכמה משפחות ויצא לי לראות שאמא שהייתה לחוצה או במצב רע בהריון התינוק מושפע מזה עד מאוד.

שואל השאלה:
איך הוא הושפע מזה ? בעתיד הוא נהיה דיכאוני ועצבני כאילו?

אני מציע שתכנסי להריון תחליטי אם אמך שלך הייתה בסדר לא לפני

תעשו לימפרחים

שואל השאלה:
למה רק בגלל שאני אכנס להריון אני אחליט?
למה אי אפשר לפני? אני כבר כועסת עליה,
שאני ילדה עצבנית ודכאונית ונראלי זה בגללה. וכאילו היא בכוונה עשתה לי את זה.

משהו כזה, בעיקר ילד לחוץ האמת

שואל השאלה:
אני כבר כועסת עליה,
שאני ילדה עצבנית ודכאונית ונראלי זה בגללה. וכאילו היא בכוונה עשתה לי את זה שגם אני אסבול. זה בצדק לכעוס עליה ולא לדבר איתה??

לא, גם אבא שלי התנהג לא יפה לאמא שלי בתקופת ההריון שלה איתי (גם לפני וגם אחרי) ובנוסף היה לה איתי רעלת הריון זה לא קשור ...

שואל השאלה:
ואת לא כועסת עליה על זה ? ואת מדברת איתה?
ואמא שלך סבלה כשאבא שלך התנהג לא יפה אליה?
ובגלל שהיא סבלה לדעתך הפכת להיות ילדה דיכאונית ועצבנית? ^ angel of darkness

אומייגד זה מזה מרושע להגיד אלוהים
לא ניראלח היא רצתה שלך או לה יהיה רע

אני לא דיכאונית ועצבנית אבל לפני שבוע וחצי אני בעצמי הפכתי להיות אמא ובתקופת ההריון יצא לי להיות עצבנית דיכאונית ובכיינית מההורמונים זה תקופה רגישה אבל בן הזוג שלי תמך בי ומניסיון הבן שלי בן 11 ימים והוא הדבר שנותן לי אושר ושמחת חיים אז אני בטוחה שהיא לא רצתה לרעתך ההפך הוא הנכון רק לטובתך תחשבי על זה שהיה לה רע היא הייתה יכולה להפיל אותך לברוח מה שנקרא אבל היא רצתה בך!

אני לא חושבת שזה קשור בכלל לזה
אני גם לא חושבת שאת אמורה לכעוס עליה, את אמורה להבין, היא עברה חרא כנראה בחיים שלה, זה לא יפה להאשים אותה על הבעיות שלך. אז מה? גם אני עוברת כל מיני דברים ולאמא שלי היה סבבה בהריון שלה. זה לא קשור...
שמעי, אני מניחה שאלו ההורמונים או כל מיני דברים שעברת בחיים ולכן את דיכאונית ועצבנית, זה לא קשור להריון של אמא שלך. יש מצב שזה קצת השפיע אבל אני לא חושבת שזו הסיבה העיקרית למה שאת מרגישה.
אני מקווה שתפסיקי לכעוס עליה כי היא לא אשמה וזה באמת לא בסדר לחשוב ככה. בהצלחה.

תקשיבי הרגשות שלך
לא תלויים באף אחד
חוץ ממך
אז בגלל שאמא שלך הייתה עצובה בהריון (נגיד) אז את ילדה עצובה לכל החיים?
די כבר תצאי מהדיכאון בדרכים שלך תצאי עם חברות תהני מהחיים האלה בלי להטריד את עצמך במחשבות האלה