דתיים, אתם מאמינים שהתנ"ך חשוב יותר משיקול דעת ורצון חופשי?

התנ"ך, הוא המדריך שלי בעולם הזה.
אני מרגישה שאני בעולם של תוהו, עולם שאנשים חושבים מחשבות רעות אחד על השני, או על החיצוניות, והתנ"ך תמיד מרגיע אותי ומזכיר לי מאיפה באתי.

מבחינתי התנ"ך הוא הקובע את הכללים. השאלה מהו רצון חופשי? האם לעשות כל מה שרוצים זה מה שטוב לנו בעולם? האם זאת המטרה לשמה אנחנו נולדנו?

לא ככ עונה על השאלה^

לדעתי האלה שמאמינים פשוט לא רואים את החוקים והמצוות כמשהו שהוא לא רצון חופשי, מראש השאלה שלך מכוונת לכאלה שהם חילוניים. צריל להבין שאנשים שמאמינים בזה באמת, זה לא עניין של רצון חופשי בשבילם, כמו שהאנונימית כתבה למעלה.

התנך לא נוגד אפשר גם וגם

אני מאמינה שלא סתם דברים כתובים בתנך, ושאם למישהו יש רצון שנוגד את ההדרכה בתנך הוא צריך לחפש ולנסות למצוא למה זה ככה.. אולי יש חכמה בתנך למה זה אסור ואולי זה לטובתו וזה..ואולי הוא לא הבין נכון את מה שכתוב והדבר בכלל מותר
שורה תחתונה אני שצריך ללכת לפי התנך אבל גם לא לעשות דברים בצורה עיוורת ולבדוק למה אין התאמה בין מה שאתה רוצה לחוקים ולבדוק(:
סורי על המגילה חח מקווה שעזר

התנך מעודד את זה

זאת אולי השאלה הכי טוב שראיתי פה.

שואל השאלה:
אני מתכוון לרצון של האנשים עצמם

ברור, עבודת ה' - זה לבטל את רצונך מפני רצונו, כמו שכתוב בפרקי אבות:
"עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו; בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך" (פרקי אבות, פרק ב, משנה ד).

צריך להבין שהתורה זה אמת כי ככה כתוב בתורה אז צריך להבין את זה (ואני דתי )

בטח. בשביל מה אנחנו פה?! בשביל לקיים את רצון ה'! ודרך אגב עבודת המידות כוללת בתוכה גם ביטול רצונות שלנו בשביל מלך המלכים!

כן.

בלי חופש הבחירה לא היה מקום לשכר ועונש.

אחרת אין חכמה בזה לפעול כמו רובוט. רובוט לא באמת חכם. האדם הוא חכם אבל אם הוא ירחיב קצת את השכל את ההבנה וההסתכלות שלו מחוץ לקופסה גם יהיה חכם ובכוח החוכמה שלו יבין שצריך להידבק בה' מרצון ולא מתוך כפיה, אי רצונית וכו'. והתורה היא תורת חיים שייכת גם לחיי

בגדול כמו שאנשים כתבו פה יפה.

קודם כל צריך להבין למה אנחנו מתכוונים שאומרים תנך. תנך זה היסטוריה? סיפורים לפני השינה? כמה חיות נכנסו לתיבת נוח?
וכו'...

אלא זה הרבה מעבר ועמוק ממה שנראה על פניו השטח. התורה היא מלמדת אותי דרך חיים. אני רואה שרתון הבחירה החופשי שלי לא באמת רצון חופשי כמו שאני חושב. הרבה פעמים אני נופל ללחץ חברתי/סביבתי. או כל מקום והתרבות שלה, הערכים של המקום, האנשים וכו'. אבל מבחינתי, התורה זה דבר אוניברסלי, כללי, שלא נוגד אלא הולך בדרך החיים הנכונה ואני לומד ממנה איך לחיות נכון ומה באמת הרצון החופשי שלי ולא ע"פ דחפים שונים מבחוץ

שואל השאלה:
אם מה שאתם אומרים נכון, למה הוא לא ברא אותנו בתור גלמים חסרי רצון משל עצמם שיודעים רק לציית, שאף אחד מהם לא היה מורד בו?

באנו לעולם הזה לא כדי להיות קלי דעת כמו בובות על חוטים.
באנו לעולם הזה כדי לעבוד.