היה לי קראש על מישהי בכיתה במשך איזה שנתיים אבל הייתי פחדן מדי להגיד לה משהו ועם הזמן שמתי לב ליותר ויותר דברים רעים בה

חד משמעית כן , היה לי קראש על מישהו מהכיתה ופשוט לא עשיתי עם זה כלום , כמעט וחציתי את הגבול הדק הזה שבין לחבב מישהו לבין לרצות כל הזמן לרצות אותו כדי שישים לב אבל אני מודה לאופי החזק שלי שנתן לי כל פעם מחדש סטירה , זה היה ככה בערך שנתיים ועם הזמן התחיל לרדת לי בעיקר כי זה פשוט לא התממש . עם הזמן מתחילים לראות פגמים שלפני לא שמת לב אליהם .... היום אני כבר לא הייתי אומרת שיש לי עליו קראש אבל לא הייתי מתנגדת כנראה אם היה ניגש אליי חחח.
מאחר וזה קראש ולא התאהבות אז בשניהן הרגשות פחות חזקים , אבל בשניהם הרגשות יכולים פשוט להתפוגג . הלב הוא איבר מוזר ויש לו דרכים משלו

שמע אהבה זה לא משהו שבעניי יכול להפוך אותך להיות עיוור...אני חושבץ שעם הזמן פשוט מבינים דברים...שלא הבנו קודם...
נגיד אני...אני מאוהבת בילד מהכיתה שלי פקינג כמעט 3 שנים...ועם הזמן אני מבינה שלא הכול ורוד...ואני מבינה תוך כדיי שאני אשכרה אוהבת אותו...אבל...
אני חושבת שאתה לא וויתרת אני חושבת שאתה פשוט מבין שזה היה תוקפתי...
כלומר זה הגיע וזה הלך...אתה לא וויתרת פשוט כניראה לא מספיק הרגשת והבנת את האופי של אותה הילדה...