דברים שמורים פגעו בכם ואתם עדיין זוכרים?

בכיתה ד המחנכת צעקה עליי שאני ילדה מגעילה ושאין לי מקום בכיתה

"תמחקי את החיוך המטומטם שלך מהפרצוף"
השיעור הראשון בכיתה ז' עם המורה להיסטוריה. ובכלל לא חייכתי *~*.
מיותר לציין שמאז היא מכריחה אותי לשבת בשורה הראשונה בדיוק מולה.

המחנכת אמרה שיש לי פגם בלב
היא אמרה שאני נמצאת בבור בלי תחתית (כיתה יב')

המחנכת של ט' אמרה לי בכיתה יב' שהיא בוכה על מצבי העכור רוחנית (אני בבצפר דתי)
והיא הקדישה לי שיר "ה' ירחם עלייך" או שיט בסגנון

איזשהי מורה התעצבנה עליי לצאת מהכיתה כי לא באתי עם חצאית מספיק ארוכה וזה היה מול כול השכבה, אין לי מושג איך קיבלתי אומץ והחזרתי לה, לא משהו ממש קיצוני כי כן חשוב לי לכבד, פשוט אמרתי "טוב אני יוצאת מה את מגזימה" ויצאתי וזה היה פאקינג מול כול השכבה, בכללי אני לא ממש ביישנית אבל בגלל שזה היה מול מלא אנשים זה לא מתאים לי לצעוק ככה והופתעתי מעצמי, אני גם כזאת שממש מכבדת ולא רבה עם מורים אז בדוק כולם הופתעו.

אה גם היה איזה פעילות של כל הבית ספר וכולם ישבו במעגל ענק ואז המנהל בא וצעק עליי "את מוזמנת לעוף מפה ומצידי גם מהבית ספר".

בכיתה ח המורה אמרה שלא יצא ממני כלום כי הייתי קצת מופרעת

מורה לספרות שנה שעברה התנהגה כאילו עשיתי פשע לאומי רק כי לא הבאתי ספר קריאה

אסור לי גלוטן אז תמיד אני קיבלתי בצהרון הכי מאוחר את האוכל אז בשיעור המשכתי לאכול ואני אוכלת ואז אחת המורות צועקת עליי "נו אולי תסיימי כבר?"

כשהייתי בכיתה ד' הייתה מורה לחשבון שהייתה סוג של השטן בתגלמותו, סגנון גברת זעפני כזה רק בלי חוש הומור. פעם אחת ויחידה שכחתי מחברת והיא נתנה לי נאום צרחות כאילו היא מרלין מנסון וגנבתי לה את האיפור. הייתי ילדה עדינה ומאוד רגישה לקולות, אז פשוט התחלתי לבכות.

מורה ניסתה להכניס אותי לכיתה בכוח..אחת צרחה עליי ועל עוד כמה...

אמרתי למורה שלי שאני לא מרגישה טוב והוא אמר לי "לא אכפת לי.".

מורה אמרה לי להפסיק לדבר עם חברה כי אני כבר מקולקלת אבל אותה אפשר להציל

ביסודי בכיתה ב או א המורה קראה לי מול כל הכיתה חצופה כי אסור היה לצאת עם מטריה בגשם בחצר בית הספר ועשיתי את זה וזה היה עם הטון דיבור המגעיל הזה
בכיתה ז מורה אמרה לי שאני כנראה לא שומעת אותה טוב בגלל השיער הנפוח שהיה לי, ומספיק באותה תקופה היו מציקים לי וקוראים לי אריה
פיכס

מורה מסויימת צורחת עליי סתם כל שיעור עד שהלכתי להנהלה וביקשתי פטור

מה זה איכס איזה מורות מגעילות היו לכם
בכיתה ו הייתה לי מורה למתמטיקה שאמרתי לה שאני לא מבינה איך לפתור והיא פשוט התחילה לצעוק עליי למה את לא מבינה אבל ממש לצעוק והייתי רגישה
ואני גם זוכרת שבכיתה ב נראה לי היה לנו טקס ורקדנו ולוקח לי זמן לקלוט את התנועות והמורות צעקו עליי או משהו אני זוכרת רק שנעלבתי והייתי בשירותים אחרי זה

מורה אחת צילמה אותי כשנרדמתי בשיעור וכל הכיתה צחקה עליי. יש לי הפרעות שינה, אני לא ישן מספיק, קורה שנרדמים. התלוננתי למנהלת והיא לא עשתה עם זה כלום.
המחנך שלי לשעבר היה משפיל אותי מול כל הכיתה בזה שהוא היה מבזבז חצי מהשיעורים שלו על לריב איתי על הלשון פניה ולנסות להוכיח להם שאני "חולה נפש". הייתי ניגש אליו אחר כך בהפסקות לבד ומתחנן שיפסיק ומספר לו על המצב הנפשי שלי ומראה לו את החתכים שהיו לי והוא היה שולח אותי לאזעזל.

לבשתי גינס דמוי קרעים (המנהלת הסכימה לבוא איתו) המורה לאנגלית החליטה שזה לא בא לה בטוב אז כשכולם היסתכלו היא אמרה: "למה את לבושה כמו לייצן?!"

בכיתה ה או ו המורה שלי אמרה לחברות שלי שאני מנסה לסכסך בניהם והם אמרו לי את זה ואני הכי לא הייתי כזאת מאותו זמן אני לא יכולה להסתכל על המורה הזאת

שנה שעברה שהמחנכת פשוט שמה ז*ן על הבעיות הפרטיות שלי והחליטה לצרוח עלי כל פעם שלא באתי לבית ספר

בכיתה ג שתיתי מבקבוק של ילדה אחת כי חשבתי שזה שלי זה היה נראה בול אותו הדבר ואז כשהתיישבתי המורה צעקה עליי כמו משוגעת והילדה בכתה

בכיתה ג' הייתה מורה שאמרה לילדים דברים לא כל כך נעימים ואז היא אמרה שהולכים למחשבים עולם רצו ואני הלכתי והמורה צרחה עליי למה את רוצה מי הרשה לך יא חצופה אני יביא את המנהלת שתגיד לך מזה אסור לרוץ ואני נעלבת ממש מהר ורגישה לקולות אז ממש בכיתי אמרתי למנהלת מה היא אמרה לי ופיטרו אותה

מורה דחפה אותי ומורה אחרת אמרה לי שלא זורם לי חמצן למוח

לינור.

ולפעמים כמה ימים המורה לאנגלית אמרה למי שהיא שונאת להישאר בכיתה ולעשות שיעורים בזמן שאחרים משחקים במחשב ועשיתי את השיעורים בעשר דקות והיא אמרה לי "כל כך מהר?!" ואמרתי כן ואז היא אמרה לי שקרנית את לא עשית הכל אני לא יתן לך לצאת

זה קרה השנה.
היתה איזה מורה שמשהו בוויב שלה הרגיש לי כאילו היא שמעה פעם להקה שאני ממש אוהבת (נירוונה,אם זה מעניין אתכם) ובשיעור כזה אמרתי לה המורה את שומעת נירוונה? והיה נראה שהיא פשוט נמנעת לענות לי ומתעלמת.. זה באמת סיקרן אותי..
ואז בסוף השיעור אמרתי לה מהצד השני של הכיתה כזה "המורה תראי יש לי גרביים של נירוו-" והיא פשוט קטעה אותי ואמרה "בואי פשוט תסבירי לי למה את חושבת שזה מעניין אותי? אני לא חברה שלך ."
היה שקט רציני.
הייתי כל כך אדומה.
נסעתי הביתה באוטבוס ופשוט שתקתי ולא דיברתי עם אף אחד, שהגעתי הביתה פשוט בכיתי בלי להפסיק.

היא היתה המורה האהובה עליי.

בכיתה ז' לא הצלחתי לעשות שאלה בלשון,
והמורה שלי אמרה מול כל הכיתה, אין פלא, חבל שלר השאירו אותך כיתה כי כנראה את ממש מטומטמת כדי להיות כיתה ט'

המורה שלי לא זכרה איך קוראים לי אז כשהיא רצתה לומר כמה אני ילדה חרא למורה אחרת אז היא אמרה לה "נו השמנה הענקית הזאת"

אמרתי למורה שלי שלא הבנתי את התרגיל במתמטיקה והיא אמרה לי שזה בגלל שאני נמצאת בהקבצה שגבוהה לי מדי מבחינה לימודית

לפני בערך חודשיים,הייתי בקבוצת מנהיגות דיבייט באנגלית והייתה תחרות והמורה לאנגלית שם אותי ואת חברה שלי בתור יועצות בנאומים,אחר כך ילדה ממופת החליטה לחזור לקבוצה אחרי שפרשה ליותר מחודש ואז המורה החליט להעיף או אותי או את חברה שלי והוא אמר לי במילים האלה:לעוף כי החברה שלי יותר טובה ממני ואני פליין בי ,כל כך נעלבתי ולא חזרתי לשם יותר

לא זוכרת מרוב הדחקות

בכיתה ט מורה מקצועית אמרה לי שאני ילדת כאפות...צעקתי עליה יצאתי מהכיתה הלכתי למנהלת סיפרתי לה המנהלת קראה למורה צעקה עליה ממש לימדה אותה לקח ואז המורה התנצלה והמנהלת פיטרה אותה.

בכיתה ט' בכיתי בשקט ונחנקתי ליד המזכירות כי כמה ילדים ירדו עליי והחרימו אותי ואחת המורות שעברה שם ולימדה אותי אז התחילה לצרוח עליי להפסיק לבכות ושאני לא חמודה אז די כבר עם זה שאני בוכה כי אף אחד לא יעזור לי. אחר כך מעולם לא הסכמתי להיכנס לשיעורים שלה עד כיתה י' שכבר עברתי להקבצה אחרת ואני לא לומדת איתה יותר. (עכשיו יא אם זה משנה)

מורה שהיא גם יועצת השפילה אותי מול כל בית ספר בגלל שאני רוסיה

בכיתה ו נפלתי על הרגל (מה שבסוף התברר להיות נקע) בשיעור ספורט והמורה צעקה עליי שאני עצלנית ולקום

המחנכת שלי שהייתי בכיתה א' צרחה עלי מול הכיתה שהיה שקט רק בגלל שלא שמעתי אותה טוב והתבלבלתי בין השם של המזכירה לבין השם של המורה שהייתי צריכה להביא לה דפים.. היא לא הייתה צריכה לצרוח עליי בגלל טעות שלא שמעתי.. זו**

כן
אני למדתי בבית ספר מאוד מוכר בצפון, בית ספר פרטי ונחשב שמגיעים אליו מכל איזור הצפון - לכן הוא גם מאוד יקר. זה נתפס פה כ"בית ספר לעשירים בלבד"
אני באה משכונות מצוקה/ שכונת פשע/ שכונת עוני איך שלא תקראו לזה כבר שמעתי הכל.
בגדול אחת המורות פשוט דיברה על "שכונות פח" בעיר שלנו ו"בתי ספר שהם לא על רמה" ונקבה קודם כל בשמות של הרחוב שאני גרה בו ובשם של בית הספר היסודי שלמדתי בו... זה היה מביך ומטומטם

שהיא עברה בין התלמידות לבדוק. אז שהיא עברה לידי היא ראתה שאני מחזיקה את העט בצורה מוזרה (יעני בין האצבע לאמה. וברגיל זה בין האגודל לאצבע) קיצר אז היא התחילה לצעוק מול כולן!! שבהפסקה אני הולכת למחנכת שלי שתלמד אותי לכתוב.. רק בסוף השיעור בת אמרה לה שנולדתי ללא אגודל והיא התחילה ממש להתנצל.. שתלך קיבינמט:(

אה ויש לי עוד בשיעור מתמטיקה בכיתה ז' לא הקשבתי למורה שהסבירה את החומר ואז היא פנתה דווקא אליי ושאלה מה עושים ואז שתקתי ואז היא הסבירה שוב ושאלה אותי ושתקתי ואז היא אמרה לי לעשות את התרגיל במחברת ומפחד שיקרתי שעשיתי ואז היא באה אליי (הכל היה שקט ברגעים האלה) וצרחה עליי כמו משוגעת וצרחה שאני אלך לשבת מקדימה (ישבתי הכי מאחורה) ואז שמתי את הקלמר על המחברת והיא צרחה על תסתירי את זה משהו כזה ורציתי לבכות וזה היה מעליב ביותר

דיברנו על אשכנז בגאוגרפיה, ושאלו אותה למה כל האשכנזים לבנים, אז היא אמרה שהם ראו אותי וישר הלבינו.

בטירונות פחדתי לירות בנשק בכיתי וחשבתי שהמפקדת שלי תומכת בי ואיתי היא ממש ניסתה לעודד אותי, ואחר כך שמעתי אותה מדברת עם שאר המפקדות שאין לה כוח אליי ואני סתם מעכבת את כולם

לא זוכרת יותר מידי אבל אני זוכרת בכיתה ז המורה אמרה סתכלו כמה ילדות יפות יש בכיתה ואמרה כמה שמות ולא אמרה אותי למרות שבתכלס לא הייתי האפרוח הכי יפה בלול אבל עדיין

זוכרת שהמורה קראה לילד מהכתה שלי שטן

כשהייתי בכיתה ה איזו פרחה מטומטמת אחת הלשינה עליי שאני מצייר על שולחנות.
המורה באה לשולחן שלי לראות ולמרות שכולם היו עושים את זה היא צרחה עליי כמו משוגעת ואמרה שזה דבר שהיא בחיים לא ראתה.
היא שלחה לי מכתב הביתה ונתנה לי עונש לנקות את כל השולחנות בכיתה.
למזלי כמה ילדים ריחמו עליי אז הם עזרו לי לנקות .

חחח קרה לי לפניי שבוע.
המורה שלי לקחה אותי ל'שיחה'.

היא דיברה איתי על אבחון, עניתי שבינתיים אני לא מעוניינת, בתכלס לא באמת ידעתי מה זה.

היא נכנסה לאיזשהו התקף וצעקה עליי.
הייתי בהלם.
"את לא מסוגלת לעבור את הבגרות בכוחות עצמך", "את תבכי כשתגיעי לבגרות", "את סתם טיפשה ולא חושבת"- זה היה חלק ממה שהיה.

אני פשוט החזקתי את הדמעות בגרון.
אחכ קמנו לכיתה והיא זורקת לי כזה-
"מצטערת אם אמרתי את הדברים בצורה קצת פחות נעימה".

רצתי לשירותים, נסגרתי באיזה תא אחד והתחלתי לבכות את החיים שלי.