אנשים שהיה להם בולימיה אשמח שתספרו את הסיפור שלכם

זה התחיל בזה שהייתי מצוננת ולא היה לי תיאבון לאיזה שבוע ולא אכלתי עד הערב ובערב הייתי אוכלת משו קטן וזהו
ואז בלי כוונה ירדתי כמעט קילו כל יום ופתאום התחלתי להשקל. ואז שהפסקתי להיות מצוננת הרעב הגיע ואכלתי ארוחה די גדולה יחסית למה שאכלתי לפני ואז עליתי על המשקל וראיתי קילו יותר ונבהלתי אז אמרתי טוב אני לא אהרוס את התהליך הרזיה אני אלך לנסות להקיא (כע מאיפה האומץ) קיצר הצלחתי והיה לי ממש קל ומאז זה נהפך להרגל ונהייתי אובססיבית למשקל
ואחרי כמה חודשים של בולימיה אמא שלי בטעות פתחה לי את הדלת בשירותים שהקאתי ומאז אני מקיאה רק בחדר
הבולימיה לא ככ עוזבת אותי. גם שטסתי לחול עם המשפחה הקאתי במטוס, ובכל הזדמנות אפשרית שהייתה לי.
וכן אני בתת משקל ועדיין במחשבה המפגרת שלי זה לא מספיק לי