אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי (בבקשה עזרה)

פסיכולוג. אני לא חושבת שלמישהו יש משהו להציע שאת באמת יכולה לסמוך עליו פה. אני לא רוצה להציע לך שום דבר כי אני לא רוצה לגרום לזה להיות גרוע יותר, אנחנו לא פסיכולוגים.

שואל השאלה:
לא יכול להיות יותר גרוע מזה.. כל עצה תתקבל

שמעי זה דורש טיפול, זה יעבור מעצמו ולא "פשוט עושים את זה", יש טיפול קוגנטיבי שעובד על ההתנהגות והלך החשיבה ויש טיפול תרופתי (כדורים) אפשר לשלב את שניהם גם. ממליץ לך ללכת על זה ולעבוד ובעז"ה גם תצאי מזה. מאחל לך את כל ההצלחה שבעולם (:

היי, יש לי גם חרדה חברתית ברמה נורא גבוהה, אני לא יכולה לדבר עם אנשים בכלל חוץ מהמשפחה שלי וחברה אחת. אני ממש מבינה אותך ולצערי אני חושבת שאין הרבה מה לעשות
מה שקצת עזר לי זה לאט לאט לצאת מאיזור הנוחות(וכן.. זה *ממש* קשה)
ולהתרגל ככה למצבים חברתיים, כן כנראה שלא תהיהי מסוגלת להתמודד עם סיטואציות חברתיות "גדולות" אבל אם תנסי כן תראי לאט לאט הסתגלות ושיפור

שואל השאלה:
אני לא סיפרתי להורים שלי על כלום ולא מתכננת לספר אז אי אפשר גורם חיצוני כמו פסיכולוג

היי אהובה. יכול להיות גרוע מזה. אני חושבת שזה משהו שאפשר לעבוד עליו עם מישהו מיקצועי, שביחד תצליחו להגיע למצב שהחרדה שלך לא פוגעת לך בחיים. מציעה לך לפנות לפסיכולוג. לי עזר מאוד. אם את צריכה עזרה אני כאן

גם לי זה היה והיום אני קצת יותר פתוחה אבל לא ממש והכי קל להתחבא מאחורי המקלדת אני יודעת אבל את חייבת לנסות ועם לא הולך לכי לפסיכולוג אני גם הייתי הולכת

שמעי אני מבינה שחרדות שלך מקשות עליך את החיים לגמרי שאינך יכולה לצאת לדייטים וגם בטח שלא לספר להורים שלך, אני מבינה שאת לא רוצה לספר להם מסיבה כלשהי שאת יודעת מה היא, אולי את מפחדת שהם לא יבינו או ישפטו אותך, זה בסדר, אולי תנסי למצוא דרך לספר להם איכשהו ברגע שתרגישי שאת רוצה, ואני מקווה שגם תנסי למצוא אומץ גם לספר וגם לפנות לעזרה, וכן אני יודעת שזה קשה לך במצב הזה, אני לא רוצה ללחוץ עליך כרגע כי אני יודעת שחרדות שלך משגעות אותך כל הזמן שאינך יכולה להתגבר על זה במצב הנוכחי, אז אם את צריכה משהו, אני פה, אולי גם עצה או תמיכה, אני אשתדל בשבילך