13 תשובות
אני אוכלת הכל אבל בכמויות קטנות יותר ועושה יותר ספורט, ככה אני פחות לחוצה וגם אני מרזה בצורה בריאה
עשיתי דיאטה, ירדתי 9 קילו בערך.. מ54 ל45 והגדלתי לאט לאט את התפריט וכן השמנתי ומאוד פחדתי להשמין גם.
הגעתי מ500 קלוריות בגג ל1800 קלוריות בערך ואני לא אשקר, אני כן מגבילה את עצמי ולעולם לדעתי גם לא אפסיק. אבל המצב הרבה יותר טוב מפעם... ועליתי 5 קילו, כרגע אני שוקלת 50.
אבל עכשיו אני אומרת בשיא הרצינות, הגוף שלי יותר יפה ועם צורה. עם ה45 הוא היה נראה חולני והמחזור גם הפסיק ועכשיו הוא חזר..
הגעתי מ500 קלוריות בגג ל1800 קלוריות בערך ואני לא אשקר, אני כן מגבילה את עצמי ולעולם לדעתי גם לא אפסיק. אבל המצב הרבה יותר טוב מפעם... ועליתי 5 קילו, כרגע אני שוקלת 50.
אבל עכשיו אני אומרת בשיא הרצינות, הגוף שלי יותר יפה ועם צורה. עם ה45 הוא היה נראה חולני והמחזור גם הפסיק ועכשיו הוא חזר..
אנונימית
כשניסיתי לספור קלוריות ממש הסתבכי עם המחשבון קלוריות אז פרשתי
לא הפסקתי להגביל את עצמי, אני תמיד חושב "נו אתה לא רעב אתה רוצה סיגריה"
והכי מפחיד אותי זה לעלות במשקל
לא הפסקתי להגביל את עצמי, אני תמיד חושב "נו אתה לא רעב אתה רוצה סיגריה"
והכי מפחיד אותי זה לעלות במשקל
אנונימי
שואל השאלה:
כן אבל השאלה שלי היא איך למי שיש הפרעת אכילה/סבל בעבר מהפרעת אכילה/הגביל את עצמו מבחינה קלורית כל יום וחזר לאכול "רגיל" כלומר ללא הגבלה קלורית ("תפריט" או סף קלוריות יומי) ולא פחד לעלות במשקל ולא קיבל חרדות מ"כמה קלוריות אכל" ו"בטח השמנתי מלא"..
כן אבל השאלה שלי היא איך למי שיש הפרעת אכילה/סבל בעבר מהפרעת אכילה/הגביל את עצמו מבחינה קלורית כל יום וחזר לאכול "רגיל" כלומר ללא הגבלה קלורית ("תפריט" או סף קלוריות יומי) ולא פחד לעלות במשקל ולא קיבל חרדות מ"כמה קלוריות אכל" ו"בטח השמנתי מלא"..
תאמת? לא נראלי יש כאלה .. ואם כן זה בעזרה של המון פסיכולוגים .
זה אפשרי, כשאתה במצב של הפרעת אכילה ואוכל 300 קלוריות ביום במקום 1500 אתה מרגיש את זה משפיע על הגוף שלך מבחינת חשיבה כל היום על מזון, עצב תמידי, חוסר יכולת להניע את עצמך כמעט, חוסר ריכוז שמשפיע על ההצלחות הלימודיות .
אני יכולה להגיד על עצמי שלפני עד כשלוש שנים הייתי במצב של הפרעת אכילה במשך כ8 חודשים וירדתי המון משקל בתקופה הזו, לא אכלתי כמעט וכל היום הייתי מחשבת רק מה אוכל כשהגיע הביתה ובאיזו כמות. חוץ מהלחץ שההורים הפעילו עליי שלא השפיע כמעט אלא רק הלחיץ אני התחלתי להבין שאף משקל לא שווה את זה ואף אדם שבעולם לא שווה את זה אם אתה לא מאושר ואז לאט לאט התחלתי לאכול קצת וקצת יותר ובאמת בהדרגה , כמובן שזה היה מזון בריא ולא רצתי ישר לחטיפים ולגלידות. כל יום הייתי מגדילה את הכמות בכפית או שתיים עד שבאמת הגעתי למצב שאני אוכלת רגיל כמו שצריך .אומנם אני אוכלת רק בריא ועדיין מתייסרת מדברים כמו חטיפים גלידות המבורגרים וכו', אבל אני כבר לא בדיכאונות ואני מאושרת על אמת .
אני יכולה להגיד על עצמי שלפני עד כשלוש שנים הייתי במצב של הפרעת אכילה במשך כ8 חודשים וירדתי המון משקל בתקופה הזו, לא אכלתי כמעט וכל היום הייתי מחשבת רק מה אוכל כשהגיע הביתה ובאיזו כמות. חוץ מהלחץ שההורים הפעילו עליי שלא השפיע כמעט אלא רק הלחיץ אני התחלתי להבין שאף משקל לא שווה את זה ואף אדם שבעולם לא שווה את זה אם אתה לא מאושר ואז לאט לאט התחלתי לאכול קצת וקצת יותר ובאמת בהדרגה , כמובן שזה היה מזון בריא ולא רצתי ישר לחטיפים ולגלידות. כל יום הייתי מגדילה את הכמות בכפית או שתיים עד שבאמת הגעתי למצב שאני אוכלת רגיל כמו שצריך .אומנם אני אוכלת רק בריא ועדיין מתייסרת מדברים כמו חטיפים גלידות המבורגרים וכו', אבל אני כבר לא בדיכאונות ואני מאושרת על אמת .
אנונימית
הצבתי מטרה אחרת והאכילה בהתאם
חלום שלי להפסיק
הגעתי למצב שגם שילדים מעלים סטורי של חטיפים אני קוראת את כמות הקלוריות והגרמים ומחשבת בראש
הגעתי למצב שגם שילדים מעלים סטורי של חטיפים אני קוראת את כמות הקלוריות והגרמים ומחשבת בראש
שואל השאלה:
@thequeen15 גם אני לצערי ..
@thequeen15 גם אני לצערי ..
:(
thequeen15
גם אני...
גם אני...
פשוט הצבתי לי מטרה לצאת מזה ויהי מה. אז הכרחתי את עצמי לאכול והכי מצחיק זה שבכיתי מסלט ירקות מטופש. ולמרות הדמעות אכלתי בכוח עד שסיימתי את כולו. תוך כמה ימים של אכילה בכוח עם בכי הפסקתי לבכות מאוכל, ולקחו לי כמה חודשים עד שנעלמו לי גם רגשות האשמה.
זה סיפור ארוך הרבה יותר, אני כל הזמן נכנס לאנורקסיה ונלחם את הדרך החוצה, כבר נכנסתי ויצאתי מזה לפחות איזה 6-7 פעמים ב-8 השנים האחרונות.
אז בינתיים חזרתי לאכול רגיל, עד הטריגר הבא...
וכן, לפעמים אני 'שומע' את אנה שאומרת לי כמה אני שמן וגורמת לי לרצות להוריד אבל אחרי כמה דקות שוכח מזה
זה סיפור ארוך הרבה יותר, אני כל הזמן נכנס לאנורקסיה ונלחם את הדרך החוצה, כבר נכנסתי ויצאתי מזה לפחות איזה 6-7 פעמים ב-8 השנים האחרונות.
אז בינתיים חזרתי לאכול רגיל, עד הטריגר הבא...
וכן, לפעמים אני 'שומע' את אנה שאומרת לי כמה אני שמן וגורמת לי לרצות להוריד אבל אחרי כמה דקות שוכח מזה
אנונימי
אה וממש בהתחלה (בפעם הראשונה כשרק התחילה לי האנורקסיה) אמא שלי זרקה את המשקל מהבית אז כבר לא יכולתי להישקל כל לילה. ואני חשבתי שכולם ישנים ב-24:00 \-:
אנונימי