26 תשובות
זו לא סתירה, זה כמו ששני חברים שלך יתווכחו
אחד יטען משהו והשני יטען משהו, אתה יכול להזדהות ולהסכים חלקית עם מה שכל אחד מהם אומר. זה לא אומר שאתה חייב לתפוס צד.
שואל השאלה:
תוכל לתת דוגמא בשלושת הסעיפים האלה :
כלכלה : סוציאליזם או קפיטליזם?
ביטחון : פתרון שתי המדינות או ריבונות?
תפיסה חברתית (קשור לכלכלה) : התערבות בחיי האזרח או להניח לאזרח?
אני מסכים שבתוך הפוליטיקה יש בחירות בינאריות.
אבל בכללי השאלה נשאלת על נושא מאוד ספציפי, שמלהיב כמה שיותר אנשים, הרי כל ידע יורד לעם, רק כאשר יש בו רגש.
ולכן אנשים שהם בבחירה בינארית חלקית לצד שמאל, וחלקית לצד ימין.
כלומר ליברליזם קפיטליסטי. אז הם מרכז.
כי הם גם וגם, אבל במילה אחת.
לפי דעתי זה קפיטליזם ושוק חופשי לפי הממשלה העכשווית, השימוש בכספים ודרך הניהול שלה בכלל לא נכון לפי דעתי ויש מס דברים יותר חשובים שיש לשים עליהם דגש ולהשקיע עליהם יותר כסף. לכן - כמה שפחות שהממשלה מתערבת (הממשלה העכשווית, לרגע זה) יותר טוב.
ושיעורי אזרחות והיסטוריה הוכיחו לי ש2 מדינות בחיים לא יהיה הפיתרון. הצד השני רוצה יותר, לזה אני מודע. אבל מצד שני אני לא חושב שלהעיף את כולם ולהרוג את כולם יהיה הפיתרון - מצד אחד רני לא בעד לתת שטחים ומצד שני אני ממש לא נגד ערבים, אני לא מאמין שכולם מחבלים ואני רק חושב שזה השלטון שלהם.
ולא צריכה להיות התערבות לחיי האזרח.
לא קפיטליזם, סוציאליזם.
שואל השאלה:
אם אתה קפיטליסט אתה נחשב לימין כלכלי.
אם אתה סוציאליסט אתה שמאלני כלכלי.
בנוגע לתפיסה המדינית שלך, אין לי מושג, אבל אני חושב שהיא בערך של תנועת מפ"אי שהייתה שמאל.
שואל השאלה:
פרקליט
הקפיטליזם הוא ליברלי בעקרונות שלו, זה לא סותר.
זה לא סותר , מסכים לחלוטין.
אבל זו דוגמא למין "ניגוד חברתי" , כלומר, דבר שלרוב לא מזוהה יחדיו, כמו קפיטליזם ליברלי, או דתי תומך להט"ב. מקבל?
אבל שמאלני אני לא, גם ימני לא
אין לי דעה פוליטית שוטפת, לגבי הרגע הזה רני חושב שהממשלה לא אמורה להתערב בכלכלה בכלל, רק בגלל הפעילות העכשווית שלה. מי יודע אם בעתיד זה ישתנה?
הדעה שלי היא לא 100% והיא נתונה בשינויים לפי החברה ולפי אנשים שאני פוגש בדרך.
ההורים שלי ימנים ורוב החברים שלי שמאלנים, כל היום אני שומע דברים שונים מכל צד וכל פעם מאמץ לעצמי דעה חדשה שאני מסכים איתה. עד לפני שנה שעברה לא הייתי מבין גדול בפוליטיקה
מתכוון שזה אף פעם לא עניין אותי
שואל השאלה:
פרקליט
אבל בתכלס זה משמ לא סותר את העקרונות הקפיטליסטים האמיתיים.
שואל השאלה:
lu.
אבל יש לך דעה בנושאים מסויימים, לפחות לפי מה שכתבת.
שתדע שדעוץ מבוססות על פילוסופיות, ואני בטוח שיש לך תפיסה מסויימת וברורה לגבי תפקידה של חברה למשל.
עקרונות זה דעות. אם נלך על עובדות - המרכז קיים. אי אפשר להכריח אדם לדעה פוליטית בלי שהוא גיבש לעצמו אחת כזו או אם הוא לא מבין בה.
בתכלס גם אין דעת מרכז:)
אני רק מסביר מהו ההיגיון מאחוריה, שגוי או לא, לטיעוניך ונימוקיך, אני רק מסביר.
יש לי תפיסה משלי, התפיסות שלי תמיד היו תפיסות סופר ריאליסטיות, שלא כמו 2 הצדדים ימין ושמאל, ששלהן לא.
מסכים עם 2 הצדדים בדברים שונים, לא ב100% עם מה שיש להם להגיד. אני לא מסכים עם החזרת שטחים, מצד שני אני גם לא בעד כל דבר קיצוני אחר.
שואל השאלה:
אם אתה מסכים עם שני הצדדים אתה סותר את עצמך.
אתן לך דוגמא :
מפלגות מסויימות תומכות הסוציאליזם מוחלט בשוק והאחרות בשוק חופשי.
איך אפשר לתמוך בשני דברים מנוגדים?
דוגמא למרכז
אין לי דעה פוליטית שוטפת
אני מסכים עם 2 הצדדים, אני בעד שלום בסהכ
שואל השאלה:
יש משהו בכך שהתפיסות של הימין והשמאל לא ריאליסטית היום.
בפועל הן אמורות להיות כאלה.
ותמיד חינם שני צדדים, מכיוון שכל הדעות מתבססות על תפיסות כאלה ואחרות.
אז מה דעתך? אשמח לשמוע אותה. כמו שאמרתי, הדעה שלי גמישה לגמרי ותלויה בדברים שאני שומע בדרך.
יש אמצע בכלכלה. הימין אומר שהמשתייכים לשכבות אמידות צריכים לשלם מעט מיסים (כדי שייצרו מקומות עבודה), השמאל אומר שהם צריכים לשלם המון. אבל זה יכול להיות באמצע. אפשר גם במקום מיסים לדרוש מהם להשקיע את הכסף בחזרה בחברה.

לגבי "התערבות בחיי האזרח או להניח לאזרח", גם כאן יש אמצע. מעשנים ואנשים שמנים, למשל, משלמים אותו סכום לביטוח בריאות, ולכן המדינה נאלצת לממן את הטיפולים הבריאותיים שלהם על חשבונם של אנשים שסובלים מבעיות בריאות לא באשמתם (ניוון שרירים, סרטן, וכו'). אם היינו במדינת שמאל (צפון קוריאה למשל), היינו שולחים מעשנים ושמנים למחנות עבודה או "חינוך מחדש", וזו התערבות קיצונית בחיי האזרח, אבל אפשר גם להתיר לקופות החולים לגבות מהם פרמיות יקרות יותר. זו בעצם השיטה של הימין, אבל יש בה גם משהו מהשמאל כי אתה בצורה זו משפיע על התנהגות האזרחים (ואתה, כממשלה, יכול לקבוע גם עד כמה יהיו הפרמיות שלהם יקרות יותר).
שואל השאלה:
בסוף זה מוביל לנקודה מסויימת
גם לחשוב שאין מרכז זו דעה - כמו שלכולנו מותר להחזיק בהן, אני משייך מרכז לאדם בלי דעה פוליטית בכלל מרצון אישי או בגלל שהוא לא הספיק לגבש אחת כזו. איך אפשר לשייך אדם לשמאל או לימין אם הוא עצמו לא?
לפי איך שהחברה שלנו רואה את התפיסות של הימין ושמאל זה לא ריאליסטי - החברה רואה את הקיצון, קיצון זה אף פעם לא טוב לשום צד ואף אדם לא מכיר שום דבר אחר.
שואל השאלה:
לא מסכים איתך..
אבל זכותך לחשוב כך.