דברים שרק אתאיסטים (או כל הספטרום של זה (: ) יבינו?

אני פעם הייתי אתאיסטית

להגיד "אלוהים ישמור" ואז להבין את האירוניה

להבין שאנחנו בתכלס חבורה של צינים שממורמרים משאר האנשים

אם דאיזם זה בספטרום של זה ( לא בטוחה אבל בכל מקרה )
שחושבים שאני שונאת יהודים/ישראל

להגיד תמיד omg או תודה אלוהים ברגע שמחה למרות שאת לא באמת מודה למישהו.
אנשים תמיד אומרים לך שמי שלא מאמין באלוהים בנאדם מסכן.
אין למי להתפלל חוץ מאולי למזל כי בתכלס את בכוחות עצמך.
לשמוע את כולם מדברים על דת ובכוח לנסות לא לגלגל עיניים כדי לא לפגוע באף אחד.

שואל השאלה:
וואי כן goddess ואנונימית

ודאיזם נכנס בזה או שסתם יצאתי סתומה שעניתי?

שואל השאלה:
חחח אל תשאלי אותי אני לא ככ יודעת בנושאים האלה חוץ מאתאיזם ואגוניסטיות

כולם חושבים שאני שמאלני, מה שהם לא מבינים שעיקרי החשיבה האתאיסטית הם עקרונות ימנים דיי ברורים (אינדיבידואליזם נגד הקולקטיב של הדת, וכו).
אני מחזיק בתפיסה שגם קומוניזם היא מאין דת.

לתהות איך זה מרגיש להאמין

שיוצא לך שמע ישראל/ אלוהים ישמור שאתה מפחד ממשהו עד היום מנסה להיפטר מההרגל המעצבן הזה

שמע ישראל זה לא קשור לדת.

שמע ישראל זה תפילה...ואל תגיד לי לא היו מחייבים אותי להגיד אותה כל בוקר שהייתי קטנה אז כן. זה כן קשור לדת

מצד שני זה לא על אלוהים במפורש.
זה על ארץ ישראל.

להספים בווטסאפ ביום כיפור חחח

זה תפילה בשביל שה"אל" ישמע את האדם שאומר את זה בעת צרה

חח להגיד בטעות ג'יזס ליד מלא אנשים דתיים ואז לקלוט שאתה לא יהודי ולא נוצרי (קרה לי)

לא אומרים ספטרום, אומרים ספקטרום.

על הספלקטרום

שנותנים לך מינוסים בסטיפס בגלל שאתה אתאיסט.

להגיד הלוואי ואז לחשוב למי אמרת את זה חח

להחזיק את עצמך מלהתעצבן בשיעורי תנך. ולהאבק ברצון להגיד למורה שקוראים לו יהוה.
לא להבין למה אני צריכה ללמוד תנך.

לפחד להודות בזה מול אנשים
שלא מצפים לזה ממך

להגיד: תודה לאל, בעזרת השם השם ישמור, וכאלה בגלל שכבר התרגלת.

כול הזמן לריב עם המורה לתנך

"את מאמינה בשטן??"
ואז אני פשוט זורמת בשביל להלחיץ אותם

אני כל כך אתאיסטית שהפסקתי להאמין אפילו בעצמי...

כל הזמן קובעים לי עובדה שאם אני לא מאמינה באלוהים זה אומר שאני מאמינה בשטן, ואני פשוט זורמת איתם ומציירת מלא ציורים שטניים כדי להפחיד אותם לול

אתאיסטים לא מאמינים בכלום, מעניין מתי אנשים יבינו את זה, חחח.

עושה עבודה בספרות עם רמיזה אתאיסטית *כל הכיתה משתנקת* אני- מעמידה פנים שלא צפיתי שזה יקרה, המורה- *מתלהבת*

לחכות דתיים ולצחור על זה ואז לקלוט שיש לידך דתיים

להגיד ברוך השם על משהו ואז לצחוק על זה שעה

skyless.. אם את לא מאמינה בדת למה שתרצי להשתייך אליה ולהגדיר את עצמך כיהודיה? אני בעצמי אתאיסטית ולא מבינה מה יכולה להיות הסיבה..

שואל השאלה:
להיות יהודי זה לא בהכרח מבחינה דתית.
אני יהודיה ואתאיסטית. זאת אומרת יהודיות היא ממזמן הייתה גם לאום שלא מתקשר ישר לדת עצמה

זה די קונטרוברסלי וdebatable, כל היהודים מגיעים מקבוצות אתניות שונות עם מנהגים ותרבויות שונות. כל אחד רואה את ההגדרה ליהדות בצורה שונה ואולי בישראל זה היה מאורגן בחוק שאתה מזוהה כישראלי יהודי בלאום אבל מחוצה לה אתה פשוט ישראלי. ואם אני למשל לא מאמינה שיהדות זה משהו שעובר בין האם לילד (שזה לפי היהדות, שאני לא עוקבת אחריה) אז למה שאני אחשיב את עצמי כיהודיה? והדוגמה שהבאת לא מתאימה למקרה כי המושג של black people לא קשור לדת.