כתבתי שיר ראפ שפרקתי בו קצת ואשמח שתגידו את דעתכם.

אני לא כותבת כמעט בכלל וזה השיר הראשון שלי אז אשמח לדעות בונות.
כמובם שעוד לא סיימתי לכתוב.

האמת שלי:

שולחן ערוך גדול
באמצע הסלון.
השמש שוקעת
כבר מבעד לחלון.
אני חסר ביטחון,
מפחד מהעליון.
לטעויות שלי אין יתרון.

יש לי הרבה שאלות
אך ללא תשובות כי
התשובות שלך אינן מתאימות.
אתה אומר לי לבן אני רוצה שחור
זה לא בסדר אבל כזה אני היום.

הולך אחרי האמת שלי.
מפחד מהנכון בשבילי
כדי לא להרוג את עצמי.
המוות שלי בידי, קורס לחשיכה בגללי.
מקום חשוך בלי אור, אין מי שיעזור.

חי בשקר, חי בפחד
בכל מקום בועטים לך בתחת.
אזוק למקור, אתה כבר לא יכול לעזור.
לשמור עלי לא קל, אני טרף ז"ל.

לוקח את התיק , יוצא מהבית
הלב על מאתיים , מאה ואחד.
אין לאן ללכת הרי אני לבד
עכשיו אני בשביל עצמי בלבד.
חושב על העתיד, אומר לעצמי
" אולי תפסיק להטריד, את עצמך
במחשבות מיותרות".
הולך אל הלא נודע חושב עלייך אמא.
אמא יקרה לי יקרה רק חבל שעזבת
אותי עוד כשהייתי בן שנה.

אין לאן ללכת, נשארתי
לבד, עזוב, קפוא ברחוב.
חשבתי עלייך, על המיטה החמה
שהייתה לי עוד מוקדם ביום.
המציאות החדשה שלי עכשיו שונה
במציאות הזאת אחיה מהתחלה.
את השנים שביזבזתי בלשקר לעצמי
אשרוף במדורה של עצמי.