13 תשובות
האמת שקצת
אנונימית
אני לא דתייה ולא חרדה אבל אני חושבת שהם אלה שמרחמים עלינו.. הם יודעים שהם כאילו אלה שהולכים בדרך הנכונה באמונה שלהם..
אני כן הרוב לא
ממש לא. לחילוניים אין שום חופש, הש שבויים בתוך יצרם הרע. להפך, אני שמח בחלקי להיות חרד לדבר ה', למרות הנפילות שקורות לפעמים.
האמת שלהיפך... כל כך כיף לי בחיים שאני מרחם עליכם לא יודע להסביר את זה
כשהייתי דתי קינאתי עכשיו אני לא, ואני לא.
מה יש לקנא במי שהולך להעינש קשה ולהפסיד שכר עצום ותענוג של לימוד התורה אפילו בעולם הזה, כל שכן בישיבה של מעלה?
אני חרדי.
מאמין בדרכי ובחרתי בה בלב שלם.
אדם שמקנא בהכרח אינו שלם עם דרכו אז אין סיבה שישאר דתי
מאמין בדרכי ובחרתי בה בלב שלם.
אדם שמקנא בהכרח אינו שלם עם דרכו אז אין סיבה שישאר דתי
אם להגיד את האמת יש משהו מקל מאוד בכך שאתה לא יכול לבחור מה לעשות אלא המסגרת בוחרת בשבילך. יש מזה הרבה פחות טרדות
ויעזוב את זה שברגע שבן אדם מאמין בדרך מסוימת הוא לא פוזל הצידה
ויעזוב את זה שברגע שבן אדם מאמין בדרך מסוימת הוא לא פוזל הצידה
אנונימי
בשיקול כללי של הכל, אני לא מקנא בכלל.
פשוט הדרך שלי היא הכי נכונה ואמתית, אני לא יודע איך הייתי מסתדר בעולם מופקר כשלכם.
פשוט הדרך שלי היא הכי נכונה ואמתית, אני לא יודע איך הייתי מסתדר בעולם מופקר כשלכם.
אנונימי
חח מקנאים ב'חופש של החילונים'?
תגדירי חופש.. ריצה אחרי תאוות וריגושים משקפת שהגוף שלך שולט בך.
אדם שומר תורה הוא הכי חופשי כי המח שלו שולט ברצונות והוא עוצר את עצמו כשכל אחד אחר לא היה חושב פעמיים.
ברור שקשה לעצור את עצמך אבל בסופו של יום אין תחושה יותר נעלה מהתגברות ודחיית סיפוקים.
בדיוק כמו שתלמיד ירגיש הרבה יותר טוב אם הוא ישב ולמד וקבל 100 לעומת תלמיד ששחק כל היום וקבל 40, לכאורה נראה שזה שעשה פאן ונהנה הוא החופשי... אבל בסופו של דבר הוא זה שלא שלט בעצמו לשבת ללמוד. אז עכשיו תגידי לי, נראה לך שהלומד מקנא במשחק שהוא חופשי?
שיהיה ברור, אני לא מתכוונת שכל מי שלא הולך בדרך התורה הוא פרוע וחסר רסן כן;) פשוט השאלה הזאת נובעת מחשיבה שאם אסור לי- אני מסכן, מה שממש לא נכון.
תגדירי חופש.. ריצה אחרי תאוות וריגושים משקפת שהגוף שלך שולט בך.
אדם שומר תורה הוא הכי חופשי כי המח שלו שולט ברצונות והוא עוצר את עצמו כשכל אחד אחר לא היה חושב פעמיים.
ברור שקשה לעצור את עצמך אבל בסופו של יום אין תחושה יותר נעלה מהתגברות ודחיית סיפוקים.
בדיוק כמו שתלמיד ירגיש הרבה יותר טוב אם הוא ישב ולמד וקבל 100 לעומת תלמיד ששחק כל היום וקבל 40, לכאורה נראה שזה שעשה פאן ונהנה הוא החופשי... אבל בסופו של דבר הוא זה שלא שלט בעצמו לשבת ללמוד. אז עכשיו תגידי לי, נראה לך שהלומד מקנא במשחק שהוא חופשי?
שיהיה ברור, אני לא מתכוונת שכל מי שלא הולך בדרך התורה הוא פרוע וחסר רסן כן;) פשוט השאלה הזאת נובעת מחשיבה שאם אסור לי- אני מסכן, מה שממש לא נכון.
הבית כלא הכי גדול שיש זה חופש מוחלט. אולי בהתחלה במיוחד לאנשים שיצאו ממסגרת מסודרת חופש נראה נחמד כי נשאר להם טיפה יציבות מהמקום ממנו באו אבל לחלק גדול ובמיוחד לילדים שלהם ? מה האמת? מה עושים עם החופש הזה? למה ההורים לא מקנים לי דרך ואומרים לי מה נכון ואני כל הזמן רק לומד דברים בבית ספר אבל מה המשמעות של כל זה? מסגרת זה דבר ממקד, זה אושר ממוקד בדיוק כמו משמעות ממוקד. חופש זה התפזרות. אתה תמיד תיהיה במרדף . אף פעם לא תיהיה מאושר באמת.
יש לי מה לקנא בזה שאתם חוטאים?שבוים ביד היצר?
אני כל יום אומר שלא עשני גוי
אני כל יום אומר שלא עשני גוי
אנונימי
באותו הנושא: