אני רוצה לספר לכם על החיים שלי, זה ממש יעזור אם הרבה אנשים יכנסו ויעזרו.

אני בן 13, אני ילד מאוד מוזר, חושב יותר מדי, אני צימחוני ובגלל זה נמוך ממש, פוזל טיפה, שיניים עקומות טיפה אבל יש לי פרצוף יפה ואני לא תמיד פוזל.
אני כיתה ז', הילדים בשכבה שלי מאוד ביקורתיים על העניין הזה של זוגות, אני מרגיש שאני היחידי שמבין שם מה זו באמת אהבה , לא רק יופי חיצוני ועל פי כמה הם מקובלים, הייתה ילדה שאני חיבבתי אותה ממש ואני עשיתי דברים שלא תאמינו בשבילה. בשבילי יום טוב בחיים שלי זה יום שהבית ספר הלך לי טוב כי כולם אצלנו צבועים, ושהלימודים בפני עצמם הלכו לי בסדר( ציונים, תפקוד) וברגע ששניהם לא טובים זה יום שאני חוזר ובוכה את החיים שלי בצורה כלכך מוגזמת, בהקשר לילדה שסיפרתי לפני שבוע בדיוק הפכנו לחברים (זוג) אבל דרך הודעה וזה היה כזה ספונטני כי היא שאלה אותי אם אני מחבב מישהי וזה זרם, והיא לא כלכך מתייחסת אליי, למרות שהיא הייתה איתי בהתרמות אתמול וגם למדנו למבחן אבל תקשיבו, אתמול אחרי ההתרמות היא באה אליי הביתה למיין את הכסף וזה והיא אמרה שהיא רעבה ולא היה לי שום אוכל בבית כי ההורים שלי בדיוק היו בסופר והיו דברים שאני לא יודע להכין כי הם לוקחים זמן ולא ידעתי מה לומר, בסוף מצאתי משהו ואבא שלי בא ואז אמרתי לה אם היא רוצה לאכול והיא אמרה שלא ואחרי זה אמרה לי שהתביישנ מאבא שלי, ואני מרגיש ממש מוזר, אני לא יודע אם הייתי בסדר, או שאני הייתי חרא חבר, ועכשיו שלחתי לה הודעה והיא קוראת ולא עונה ואני נשפך פה מבכי וגם היום הלימודים היו לי חרא וגם עכשיו אין לי כלום מה לעשות בבית בזמן שכל השכבה מבלה ומצלמת סטורי, אני לא מבין למה אני חי במציאות כזאתי , אני מתחיל לשנוא את עצמי בגלל זה, ולא יודע מה לעשות, אני יודע שיהיה פה אנשים שיגידו שאני רק בן 13 אבל אני לא יכול לעצור את הרגשות שלי. מה לעשות ? בבקשה תעזרו