אני לא מבינה למה אחיות שלי שונאות אותי כל כך בבקשה תכנסו

תספרי להן מה עובר עלייך

תספרי להן איך את מרגישה, ותגידי להן שהן מאוד מורידות לך את הביטחון.

שואל השאלה:
בחיים לא דיברתי איתן בפתיחות אבל הן גדולות, בנות 23, ו20. כאילו בגיל הזה כבר לא אמורים להבין שזה לא בסדר?

ככה זה עם אחים. יום אחד אתם תוכלו לשבת ולצחוק עד שתכאב לכם הבטן ויום אחר לריב, לצעוק ולשבור את הכלים. הדבר היחיד שאני יכול להמליץ לך זה לא לקחת ללב כל מילה שלהן, ולהבין שעם הזמן זה יעבור והן יבינו איך את מרגישה. תשתדלי גם שלא ליצור מצב בו הן מרגישות שהן יכולות להתייחס אלייך ככה, אל תחפשי את התשומת לב מהן כי הן יטרקו לך את הדלת בפנים. אל תנסי להרשים אותן כי הן יעשו ימחאו כפיים ויעשו את זה נעים אבל אחרי זה הן ילכו וישאירו אותך עם הפרצוף על הפנים.
מהניסיון שלי (שתי אחיות האחת בת 14 והשנייה 10) זה לא קל, במשך שנים רבנו והשלמנו אבל עד שלא באתי והצבתי את הגבול זה לא הפסיק. עצה שלי הן לא תמיד יבינו כמה זה כואב לך, כשאחותי בת ה-14 לא מחליפה איתי מילה במשך שבוע זה נראה לה כאילו אני סתם נהנה מהשקט שלי אבל זה שובר לי את הלב כשהיא מתעלמת ממני. כשאני מרגיש שלא אכפת לה. פשוט תדעי מתי לשים זין ומתי להיות סבלנית. תבני לך חיים לברוח אליהם בחוץ כשקשה לך ועם הזמן גם הבית יהפוך להיות המקום הזה.

שואל השאלה:
אבל זה כל כך כואב שאני אשכרה מבינה שחברה אחת טובה שאוכל להוציא ולפרוק הכל אצלה אין לי, המשפחה היא אמורה להיות שם בשבילך תמיד, להקשיב, להכיל, לעזור. ואני מרגישה שאני שם תמיד בשביל האחים שלי אפילו בשביל ההורים שלי שאחיות שלי לא מתנהגות אליהם הכי יפה. כשזה אחיות אני רואה אצל חברות שלי שהן החברות הכי טובות של אחיות שלהן הגדולות ואני לא מרגישה את זה איתן.
אני כבר בת 18 עוד שניה, והמחשבה שאין לי מקום בטוח לא בבית ולא בחוץ פשוט הורגת אותי. וזה כבר לא תקופה כמו שחשבתי שזה וזה לא יעבור עובדה שמאז שאני קטנה זה קורה. מדכא אותי ברמות, וגורם לי להבין שוואלה לא נראה לי שאי פעם אוכל להרגיש בנוח עם המשפחה שלי ולשתף אותם.
סליחה על החפירה באמת