למה הרבה קוראים שנאה לאתאיסטים "שנאת חינם" (היא לא), אבל בננוגע לחרדים הרבה ענו שזה "לא נורא" לשנוא אותם (זה כן)?

ראשית נקדים בכך שהמושג "שנאת חינם" - משמעותו לשנוא את מישהו מבלי שיהי לכך היתר הילכתי (לדוגמא אדם שפגע בך - אסור לשנוא אותו, כי הוא סה"כ שליח ה' והוא אינו סיבת רעתך והוא עדיין יהודי. לכן מי ששונא את האדם שפגע בו - הוא עובר על איסור של שנאת חינם). לעומת זאת, ביחס לאפיקורסים, מצוה לשנוא אותם, כמו שנאמר " הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט. תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים - לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי" (תהלים קלט, פסוקים כא-כב). כיוון שמדובר בשנאה של מצוה - לא שייך לקרוא לזה "שנאת חינם, כי לא רק שהיא לא אסורה, אלא היא מצוה.

נחזור (להבדיל) לחרדים. לשנוא את את יראי ה' - זה חמור מאוד מכמה סיבות:
1. בגלל שאין לזה היתר הילכתי יש פה איסור של "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" (ויקרא יט, יז).
2. שנאה לאוהבי ה' ואהבה לשונאיו גורם להפסד של האהבה כלפי ה' בעצמו, כמו שמובא בספר "חובות הלבבות", שער אהבת ה', פרק ה: "אבל מפסידי האהבה באלהים רבים מאד. מהם שיקצר האדם בהקדמות אשר תתילד מהם האהבה בבורא יתעלה. ומהם מפסידי ההקדמות אשר הקדמנו לבארם בספר הזה ואינני צריך לשנותם שלא יארך הענין. ומהם השנאה באוהביו והאהבה בשונאיו כמ"ש (ישעיה ה) מצדיקי רשע ואמר (משלי יז) מצדיק רשע ומרשיע צדיק. ואמר (שם כח) עוזבי תורה יהללו רשע. ואמר (שם כד) אומר לרשע צדיק אתה"