איזה מגמה הכי כדאי?

אדריכלות, לכי בעקבות הלב ולא ממה שמצפים ממך. חד משמעית.

שאלה לאיזה כיתה את עולה ואת הולכת לטכני חייל האוויר?

שואל השאלה:
י'
וליריד בחולון?
הייתי כבר בו

אני הייתי שוחרת וזה היה ממש מתאים בשבילי אבל אם את לא אוהבת מגמה טכנולוגית אין לך ממש מה להיות שם
תעשי את מה שאת רוצה לעשות ולא מה שרוצים שתעשי

שואל השאלה:
איך היה בשוחרות?
ההורים שלי רוצים שאני ילך לטוב או לשוחרת

שואל השאלה:
זה לא שאני לא אוהבת
אני עכשיו קורסת ואין לי זמן לכלום מגיעה הבית בארבע או חמש או שש וחצי ופשוט הולכת ללמוד שיעורים עבודות מבחנים

אצלך זאת שלוחה של שוחרות?
אני הייתי בבית ספר של שוחרים
המשמעת דיי קשה ויש דיי הרבה תורנויות אבל זה באמת היה שווה את זה
הייתי טובה במגמה שלי (חשמל) ותמיד היה ממי לבקש עזרה (בעיקר מהצוות הצבאי)
זה שינה אותי ממש מכל הבחינות (דייקנות, אחריות, להיות יותר עצמאית ופחות מפונקת)
ואצלי הכל גם היה עמוס וגם הנסיעות כי לא גרתי קרוב אבל זה בהחלט היה שווה את זה

שואל השאלה:
מה זאת אומרת שלוחה?
זה פשוט מגמה בית ספר לומדים בבית ספר רגיל לא צבאי
אבל כל יום עם מדים ואצלי זה חשמל ואלקטרוניקה מדעי מחשב פיזיקה לומדים וזה עם הצבא יש לנו סוג של עוד מורים כאלה מהצבא (משהו כזה שהם כול יום איתנו) והם גם תמיד עוזרים לנו פרטי שיעורים ללמוד למיבחן בהכול גם נגיד במתמטיקה אנגלית עם יוכולים לעזור לי.
והנסיעה אצלי זה 45 דקות או שעה ורבע באוטובוס כי אני גרה בישוב בלי תיכונים וחטיבות אז אני נוסעת לעיר תמיד...

זה נחשב לשלוחה (פשוט יחידה של בית ספר צבאי, שלי למשל היה בתוך בסיס)
זה נשמע כמעט אותו הדבר כמו אצלנו (אצלכם יעשו בדיקה בכניסה עם השוחר ? כי אין לכם הרי ש.ג)
ואם הנסיעה בכל מקרה ארוכה אז אני הייתי שוקלת שוחרות במקומך
זה באמת שינה לי את החיים לטובה

שואל השאלה:
אני לא יודעת מה זה ש.ג
רק ביום שני היה לנו רישום לתיכון ורשמתי במגמה אדריכלות ואפשרות שנייה לא רשמתי לצערי..כי לא ידעתי מה לבחור ואני כל כך רציתי שוחרות באפשרות שנייה לרשום אבל אני יודעת איפה שהוא שאני לא יעמוד בזה...
(אמרו לרשום 2 מגמות למרות שהולכים ל1 כי עם לא מתקבלים לראשונה אז שתיהיהי אפשרות של עוד מגמה שאני רוצה ללכת אלייה)
ומחר יש מפגש עם השוחרים של מגמת שוחרת...

שואל השאלה:
את כל מה שרשמתי יש לי בית ספר

שואל השאלה:
יש עוד כמה שאני לא מתחברת אליהם בכלל
זה מה שאני הכי מתחברת בערך

תקשיבי
כשאני הגעתי לבית ספר, הייתי כל כך מפונקת
הייתי מסיימת ללמוד בחטיבה ב2 הכי מאוחר, הייתי רגילה לעשות מה שבא לי, לא לכבד סמכות, לא לקחת את הלימודים ברצינות יותר מידי
ובבית ספר צבאי אי אפשר לעשות את זה
קיבלתי עונש של תורנות ניקיון ביום השני ללימודים כי איחרתי בשעה וחצי (זה מוצדק לגמרי להעניש, בהתחלה לא ראיתי את זה ככה)
בשלושה חודשים הראשונים באמת לא ידעתי איך אמשיך להיות בבית ספר הזה
קיבלתי במבחנם ציונים הזויים כמו 20 כי הרמה הייתה ממש קשה לי, הייתי בלחץ כל הזמן וניסיתי להבריז כמה שיותר כי הרגשתי שזה לא בשבילי ושעשיתי טעות
היו מעירים לי מלא על חוסר דיגום או הפרעות בשיעור או בציונים, והיו לי גם דיי הרבה עונשים של תורנות ניקיון בגלל זה
ואז החלטתי שזה חייב להשתנות ופשוט התמודדתי עם כל הבעיות שהיו לי בעקבות המעבר
מצאתי דרכים קצרות יותר לנסוע לבית ספר, מצאתי צוות צבאי ואזרחי שעזר לי בלימודים, הכרתי חברים חדשים, התנדבתי, ופשוט קיבלתי את המסגרת עם כל החובות והזכויות שלה, וזה באמת זכות להיות שם
זה באמת שינה את כל ההשקפה שלי על עצמי ועל החיים שלי
אז אם יש לך עוד אפשרות להירשם, וזה משהו שאת באמת רוצה, למרות כל הפחדים זה באמת שווה את זה
וש.ג זה השער של הבסיס, אצלנו היה צריך להראות שוחר ועוד כרטיס כדי להיכנס (כי אי אפשר להיכנס לבסיס בלי תעודה מזהה)