אתם מרגישים בודדים או מוקפים באהבה?

בודדה.

בודדה.

בודד אבל די התרגלתי לזה

בודד

לפעמים ולפעמים..

בודד

בודדה למרות שאני מוקפת באהבה...
זה לא כזה הגיוני אבל די קשה להסביר את זה...

אהמ אני מבודד את עצמי אז אני מניח שאני מרגיש קצת בודד. אבל בכללי אם הייתי הולך לאנשים כמו המשפחה הקרובה שלי לא נראה לי שהייתי מרגיש כך כל כך.

בודדה כי אין לי חברים הרבה והחברה הדי יחידה שלי מציקה לי כל הזמן ה2 האחרות מתעלמות ממני וכל מי שאנחנו מתקרבים ממש עושה לי קטעים ועוזב אותי בלי התראה מוקדמת.. והמשפחה גם די לא מחבבים אותי ודואגים לי יתר על המידה וגם אולי מרחמים עליי קצת, מהצד השני של המשפחה שסבא וסבתא היחידים שנשארו לי אוהבים אותי מאוד אבל בני דודים וזה מהצד שלהם גם לא אוהבים אותי.. הכיתה גם לא מחבבת אותי ממש.. נגיד מאחלים כזה לכולם בוקר טוב מדברים עם כולם וממני מתעלמים.. אממ למרות שאמא ואבא שלי אחרי שקרה לי מקרה בריאותי די חמור הם התחילו להיות ממש נחמדים אליי בקטע מלחיץ אבל היום עשיתי משהו לא יפה כלכך מבחינתם אז הם די עצבנים אבל עכשיו אנחנו שוב בסדר.. וכן זה למה אני מרגישה בודדה (זה לא התעללות או משהו זו הרגשה פנימית)