כל האנשים שמזלזלים במוזיקה פופולרית. מתי תפסיקו? מה בדיוק זה נותן לכם?

תמיד יהיו את אלה שיהיה להם מה להגיד על כל דבר
ויזלזלו. הם לא יפסיקו.. פשוט צריך לדעת להתעלם מזה

לא צריך להתייחס. אנשים אוהבים לעשות את זה, וזה באמת מעצבן.. אבל אם נתחיל לשים לב למה שאנשים אומרים לא נצא מזה :/

שואל השאלה:
כן אבל אני חייבת לדעת למה עושים את זה.
כאילו מה זה נותן?

קודם כל חייב לציין שאני מקשיב גם למוזיקה פופולרית
אז ככה, המוזיקה הפופולרית העכשווית עובדת על מנגנון מאוד פשוט של לייצר להיטים, לא מתעמקים בתוכן והבניה של המוזיקה עצמה רק לבנות ביט מסוים שחוזר על עצמו למקד את תשומת הלב שלך בו ולהדביק את המוח שלך בו בלי באמת ליצור עומק או להשקיע ביצירה מורכבת. אז אם את משווה מוזיקה פופולרית של המאה הקודמת לשל עכשיו, במוזיקה ההיא יש בניה מורכבת של יצירת אמנות שתופסת אפילו לשבעים ולשישים שנה אחרי
ואילו היום כל להיט נעלם כמעט לגמרי לאחר חצי שנה פחות או יותר והופך לנוסטלגיה ונחלת העבר כששומעים אותו.
אבל זה לא הופך את המוזיקה הזו לגרועה אלא רק לרדודה

לא נותן כלום, נקודה.
זה גם לא באמת משנה להם.. הרי מה שאת שומעת באוזניות שלך עם עצמך לא מציק לאף אחד. בדיוק כמו עוד הרבה דברים בחיים, אנשים אוהבים לדבר, לזלזל ולקטר.

לכל אחד יש טעם שונה. אוקיי סבבה אבל יש הבדל בין טעם ללשמוע טיילור ובן זיני.
ובכל מקרה המוזיקה שמשמיעים בmtv מה לעשות היא פחות איכותית, לא בהכרח בגלל שהיא פופ- למרות שאני לא מתה על פופ, אבל היא באמת פחות איכותית.
ברור שגם לפני 50 שנה היו שירים לא איכותיים- אני לא אזלזל במוזיקה של אחרים כי אנשים עבדו על זה אבל כן אני פחות מצליחה למצוא היום שירים חדשים יותר שאני מתחברת אליהם וזה גם בסדר

שואל השאלה:
אבל מוזיקה זה עניין של טעם, ואם השיר נוצר במטרה להיות להיט, זה משהו רע?
נראה לי שרק הסינגלים נוצרו כדי להיות להיטים.

טיילור ובן זיני אני לא מחשיבה למוזיקאים.

האמת שכן זה די רע- מוזיקה היא אומנות, ואומנות היא לא למטרת פרסום ותהילה היא פשוט אמורה לבטא את האמן שיוצר אותה

לא אמרתי שזה גרוע, אני בעצמי שומע להיטים בין השאר אבל אם לא משקיעים בשיר אין בו מגוון דציבלים שנותנים עומק למוזיקה, אין בו ניגודיות ומגוון או משהו שיפתיע אותך ויתן לך צמרמורת הוא שיר שנתפס וזהו, גם מים רדודים זה סבבה אם זה מה שמתחשק לך

שואל השאלה:
אף אחד לא חייב לאהוב
אבל יש הבדל בין לא לאהוב ובין לזלזל.
כי גם אני לא אוהבת את ג'סטין ביבר או את אריאנה גרנדה,
אבל זה לא אומר שאני אתחיל לזלזל במי ששומע את המוזיקה שלהם.

נכון, אני מקשיב למוזיקה מלפני שנולדתי, היא לא היתה פופולרית, אבל 5 השירים הבודדים שיש לי שהיו פופולרים בזמן הזה הם עכשיו קלאסיקות כי הם משתבחים עם הזמן.

זה כי יש שירים עם תוכן מטומטם וכל כך שטחי זה לא עניין של פופולאריות זה עניין של תוכן ועומק וסליחה על ה"זלזול " אבל מוזיקה שטחית היא לא לטעמי כל אחד והטעם שלו

מוזיקה שנועדה לעשות כסף הייתה קיימת מאז ומעולם. הבעיה היא הגידול בזה וההתרכזות של חברות תקליטים למתג זמרים להכנסה שלהם. מוזיקה אכן אומנות, אבל זמר הוא לא אלוהים.. הוא כלי של חברה בשביל להכניס כסף. באותה מידה הם יכלו לשים מישהו אחר במקומו.
את מרגישה שאנשים מתנשאים מעלייך? אז תנסי להתנשאות מעליהם אם כל כך אכפת לך ממוזיקה. תלמדי מוזיקה, תביני אותה, תחקרי אותה ואז תשפטי. מוזיקה נפגמת קשות בהפיכתה לכסף. כמובן שלא הכל גרוע.. אבל כיום רוב המיינסטרים בנוי על שמם של זמרים שאת הלחן, המנגינה, הקצב ופאקינג המילים לא נכתבו על ידם!
"ואם אתם מקשיבים למוזיקה מלפני שנולדתם, אתם כנראה עדיין מקשיבים למוסיקה פופולרית, רק ישנה יותר" - את באמת כתבת את זה הרגע? את באמת אומרת עכשיו שהמוזיקה לא השתנתה אפילו אחרי 300 שנה? כי אם את כותבת שההבדל בין משהו שאני ואחרים שומעים לבין מה שאת והפופ שומעים זה הזמן שבו נכתבה המנגינה, אז את טועה.
בלתי אפשרי להשוות בין מלחינים באך, בטהובן, וויואלדי ומוצרט לזמרים כמו ג'סטין ביבר, סלינה גומז, ניקי מינאז' ואריאנה גרנדה.
כנל אומנים ולהקות מלפני 30- 70 שנה כמו בוב דילן, הביטלס, לד זפלין, ראש ופינק פלויד, לאימג'ין דרגונס, קייטי פרי, מארון 5, וואן דיירקשן ואד שירן.
אפילו הפופ מלפני 15- 30 שנה היה יותר טוב. מייקל ג'קסון, ליידי גאגא, דפש מוד, פיל קולינס, דאפט פאנק, ליונל ריצ'י. זה הפופ שהיה קיים. כל אלו הם אגדות. לא ניתן להשוות את מה שהם עשו לבין מה שהיום עושים ללא קשר לג'אנר המשותף שהם חולקים. היה אז כבוד ליצירת מוזיקה ובנוסף להשיג יותר כסף.

חוץ מזה, כאחד שחקר קצת מוזיקה, אני לא מבין מה זאת כל ההתלהמות על כך שאני מביע דעה מבוססת במידע שאת לא מסכימה איתו/ מבינה אותו. אני לא הולך להפסיק לבקר מוזיקה כי אני רוצה שתהיה הבנה שיש פה מצב פגום. הידע שלי מקנה לי את האפשרות לבקר מצב ותופעות שקיימות.
תקראי לי פוץ. זה לא משנה. לא אכפת לי מאיך שתקראי לי. אני דעתן ואני עשיתי את שלי. יש לך את האפשרות לבחון את המידע שנתתי לך ולהסתכל על מוזיקה במבט יותר מעמיק של מוזיקה שקיימת היום. להבין את הרבדים של המוזיקה, קצב, לחן וכל כך הרבה מידע שאנשים שבאמת היו אוהבים מוזיקה, היו לומדים.

שואל השאלה:
תקשיב, יובל.
אף אחד לא אמר להפסיק לבקר מוזיקה, ואתה היחיד שחושב שזו התלהמות.
דרך אגב, אני מבינה את כל מה שאתה מדבר עליו.
אני כן מסכימה שרוב המוזיקה הפופולרית התדרדרה, נכון שהיום שירים הפכו להיות מוצר.
אבל אם אתה אומר למעריצה של ג'סטין ביבר: " הוא גרוע, אכפת לו רק מכסף תקשיבי למוזיקה אמיתית."
רוב הסיכויים הם שהיא לא תקשיב לך.
ואני לא מבינה מה זה נותן?
אם אנשים אוהבים לשמוע מוזיקת פופ, מה זה מפריע לאחרים?
ודרך אגב לא השוותי אף אחד.
למעשה בכלל לא הזכרתי זמרים בשאלה שלי, לא מלחינים, כלום.
זה ברור שאי אפשר להשוות, כי אלה סוגים שונים של מוזיקה.
כמו שאי אפשר להשוות בין הביטלס ובין אריאנה גרנדה. לא כי הם טובים והיא גרועה, אלא כי התקופות בהם פעלו הן שונות, הם ארבעה והיא אחת, הסגנון שונה וזה עניין של טעם.

אתה אומר שמי שלא חוקר מוזיקה, לא ראוי להעביר ביקורת?
כי רוב האנשים הם כאלה.

נגיד you spin me around, שיטחי (אף על פי שזה שיר להטבי בשנות השמונים), משמעות נמוכה.
הוא טוב כי הזמן עושה אותו טוב וכי הוא שונה ממה שיש היום.

דבר ראשון טעם במוזיקה זה דבר סובייקטיבי.
אנשים שמקשיבים רק למוזיקה פופולרית כנראה לא מוכנים להפתח לדברים אחרים שהם לא מוזיקה פופולרית כי יש דברים הרבה יותר יפים מאריאנה גרנדה לדוגמא.
וכמו שאמרו כבר, רוב המוזיקה הפופולרית העכשווית עושה מוזיקה במטרה להשיג כסף, בלי לנסות ליצור עומק ומה שיוצא זה מוזיקה רדודה וחסרת משמעות.
יש אנשים שלא מוכנים להקשיב למוזיקה ישנה בטענה שזאת "מוזיקה של זקנים", אמרו לי את זה מלא, וזה פשוט מזעזע אותי.
ולגבי מה שכתבת, אם הרבה אנשים אוהבים שיר מסוים, אולי יש סיבה כמו הביטלס לדוגמה; הם היו הלהקה שנחשבת להכי טובה בעולם ומלא אנשים העריצו אותם מכל העולם, ובצדק, אבל יש גם שירים מסוימים שהרבה אנשים אוהבים בגלל שהם מושפעים מהחברה.
ברור שהייתה מוזיקה גרועה בכל זמן, אבל אם נתייחס לשנות השישים ולעכשיו, נראה שהמוסיקה של פעם פי 10 יותר טובה ואיכותית מהיום.
לא כל דבר הוא פופולרי, יש אנשים שמקשיבים למוזיקה ישנה ולא פופולרית.
וכן, זה שאנחנו אומרים שהמוזיקה העכשווית גרועה כן הופך אותנו למבינים יותר, אולי לא זה שחלק מהאנשים מזלזלים ואומרים ש*הכל* גרוע לא הופך אותם למבינים יותר.

אבל אם אתה אומר למעריצה של ג'סטין ביבר: " הוא גרוע, אכפת לו רק מכסף תקשיבי למוזיקה אמיתית.
רוב הסיכויים הם שהיא לא תקשיב לך."
כמובן שהיא לא תקשיב. זאת הסיבה למה זאת לא ביקורת מוזיקלית. זאת הערה על מה שהיא שומעת שמבוססת במידע שהוא לא הוסיף לציין. הכוונה של ההערה הזאת היא כרק הערה.
"אם אנשים אוהבים לשמוע מוזיקת פופ, מה זה מפריע לאחרים?"
שאלה נהדרת, אנשים צריכים להמשיך לשאול את השאלה הזאת יותר.
אין בעיה עם לשמוע פופ. הבעיה היא לשמוע רק פופ... לדעתי אדם שאוהב מוזיקה צריך לנסות להרחיב ולנסות לשמוע דברים נוספים. חברות התקליטים והמדיה היום רק מנסות להדביק לציבור מוזיקה מידבקת שהציבור שישמע בריפיטים, והם יקבלו על זה כסף. אם גריינדקור היה מידבק תאמיני לי שהיית שומעת גריינדקור בכל פינה (ליטרלי) בדיוק כמו פופ היום.

אפשר להשוות בין הביטלס לאריאנה גרנדה בגלל שהביטלס היו להקת פופ. ליתר דיוק כל ההצלחה המוקדמת של הביטלס הייתה מבוססת על כך שהם היו להקת פופ. הסיבה למה לא יכולים להשוות בין הביטלס לאריאנה גרנדה היא שהם אמנים והיא זמרת. הם אשכרה כתבו את מה שהם עושים והקשיבו ופעלו רק לפי החוקים של עצמם בניגוד לגרנדה שבסופו של דבר רק מדקלמת את מה שחברת ההפקות אמרה לה ושרה דברים שאנשים הושכרו לכתוב לה... אפילו בילי אייליש (בת 17) כותבת את הדברים שלה בעצמה, ואל תתבלבלי ותחשבי שאני פאן שלה.. אני מעריך את העבודה שלה אבל אני לא מת על המילים בשירים שלה.
מוזיקה זה בהחלט עניין של טעם שמאוד מאופיין במה ששמעת כשהיית קטן ובמוזיקה שהחברה הרגילה אותך אליה.

"אתה אומר שמי שלא חוקר מוזיקה, לא ראוי להעביר ביקורת?
כי רוב האנשים הם כאלה"
מי אמר שהרוב תמיד צודק? מוזיקת פופ נועדה לרוב. זה אומר שזה הסגנון הטוב ביותר?
פופ בסופו של דבר זה הפשטה של מוזיקה והמוזיקה לא מסתכמת במה שהרוב שומע.
וכן. בפשטות, אני בהחלט חושב שהערות מוזיקליות על ידי אדם שלא מבין מוזיקה זה כמו ניסיון של אדם שלא יודע מתמטיקה לפתור פונקציות ממעלה 3 עם שורש. וזאת כנראה הסיבה למה רוב האנשים ששומעים ג'אז הם בעצמם נגני ג'אז, כי את הרוב זאת מוזיקה שמשעממת אותם (אם כי כמובן יש רבים שלא מנגנים שבהחלט מעריכים ג'אז).
אבל אין צורך לחקור מוזיקה אם אתה בהחלט מעריך אותה ושמעת הרבה סגנונות כבר ויודע במה סגנונות מוזיקליים שונים כרוכים.

אגב אני מאוד מצטער אם הכתיבה שלי יצאה תוקפנית או תקיפה כלפייך. בהחלט לא היה בי רצון בכך.

prince of darkness
השיר לא טוב בגלל הזמן, אלא בגלל מה שאפשר ליצור ממנו. זה שיר טוב, קופצני, שמתאים לאווירת 80s ושאפשר לתרגם אותו להרבה ג'אנרים. זמן לא אמור לעשות למוזיקה טוב...