דתיות לאומיות איך הכרתן חבר?

תנועות נוער, ידידים של חברות ,בעבודה

דתיות לא מכירות "חבר". זאת העבירה הכי קשה שיש בתורה. מי שיש לה חבר היא לא דתייה היא כופרת.

וואי אנונימי זה כל כך שטויות....כופרת עאלק..שואלת השאלה אל תקשיבי לו הבן אדם נסחף לגמרי

כתוב בתורה שזה הדבר הכי חמור שיש, מי שקוראת לעצמה דתייה ואומרת שזה לא נכון היא כופרת. כופר זה אחד שלא מאמין בתורה נכון? זה בעניין פה. העבירות של ה"חבר" וכל הדברים האלה זה יותר גרוע מלאכול חזיר בכיפור! אז איך אפשר לקרוא דתייה למי שיש לה "חבר"?

זה ממש לא קשור. דתייה יכולה שיהיה לה חבר והם ישמרו נגיעה, זה בדיוק כמו להיפגש מספר פעמים לפני חתונה שידוך או איך שלא תקרא לזה.
הם לא חייבים לגעת, חבר זה עניין של הרגשה עם הבן אדם והרגשה יכולה לבוא מבחינה פנימית בלי שום קשר למגע חוץ מזה היא שאלה איך מכירים לא מה הכללים..

שואל השאלה:
לא כל מי שיש לה חבר היא נוגעת בו.

חוץ מזה אנונימי מי שלא מאמין ביג עיקרי אמונה נחשב כופר. אם אתה חושב שאני כופרת אשמח שתראה לי מקור שאומר שאני כופרת כי אין לי בעיה שיהיה לי חבר.
תצרף קישור מגוגל שאוכל להסתכל בעיון.

מסכימה איתך לחלוטין.

כל הדתיות שיוצאות עם מישהו מספר חודשים לפני ואחכ מתחתנות ומקימות משפחה ולבושות צנוע והכל ושמרו נגיעה. גם הן כופרות?

אם אין לך בעיה שיהיה לך חבר את ממש לא דתייה, אל תעבדי על עצמך ולא על אף אחד. יש כמויות של מקורות, חפשי בתורה, תנ"ך, גמרות, זוהר הקדוש, קבלה ושאר המקומות ביהדות, זה אחד הדברים הקשים ביותר. וכן, זה שאת כותבת שאין לך בעיה למרות שבורא עולם כתב שזה הבעיה הכי גדולה, יש לך מחלוקת עם בורא עולם ואז בעצם את כופרת בתחפושת.

כתוב בשיר השירים "שועלים קטנים מחבלים כרמים". אותם השועלים האלה הם אלה שבאים ואומרים בדיוק את מה שאת אומרת, כל מיני אנשים בתחפושת של דתיים שבעצם מתנגחים בתורה ואומרים שאין להם בעיה כשבורא עולם כתב במפורש שזה אסור, הם מחבלים כרמים הכוונה את כרם ישראל!!! יש בניהם גם "רבנים" כאלה ואחרים שהם שועלים לא פחות.

העניין של לצאת ולשמור נגיעה לצורך חתונה הוא מותר, זה לא נקרא חבר זה נקרא משודך.

שואל השאלה:
אני מסכימה עם מה שאמרת לגבי חבר אבל אם אני מתכוונת למצוא מישהו שאהיה איתו לחתונה אבל לא ניהיה לחוצי חתונה וכן נשמור נגיעה...

יש אפשרות שתהיה חבר בלי לשמור נגיעה.
חבר זה ממש לא המשמעות של אדם שנוגעים בו.
אני רוצה שתמצא לי מקור שבו אסור חבר ששומרים ממנו נגיעה, כי לי לא ידוע על מקור כזה. אני ממש לא כופרת במיוחד שלא עשיתי שום דבר שהוא לט נכון ואתה לא יכול להוציא את זה מהפה שלך בלי לדעת מה עשיתי.
אני בטוחה שה' לא היה מרוצה מההטחות האלה.
אף אחד לא אמר שהיה לי חבר, אף אחד לא אמר שנגעתי במישהו, אני אמרתי שמותר חבר ששומרים ממנו נגיעה, מבחינתי ההגדרה של חבר זה שאתה אוהב את הפנימיות של האחד ומתחבר אליו אבל זה לא מחייב מגע.
רע לי מאוד שזה מה שאתה חושב.
אני מדברת איתך בתור דתייה אבל שאתה אומר את הדברים האלה אתה יכול לגרום לאנשים ריחוק תתחיל לשקול מילים ומהר. לי זה ממש לא מפריע לי כי אין לי שום קשר אליך וגם לעולם לא יהיה.
אבל עם כל הדברים שאתה אומר במקום לקרב אנשים אל הדת ולהפיץ אותה כמו שצריך אתה רק מרחיק אנשים.

ולשואלת השאלה בת כמה את? אנסה לכוון אותך לפי הגיל..

שואלת השאלה - אם את בגיל המתאים לחתונה, מותר לך לצאת עם בן ישראל כשר לפגישות על מנת להתחתן, כל עוד זה בצניעות ובשמירת נגיעה. אין דבר כזה "חבר, אין דבר כזה להתייחד או כל דבר שאסור. יוצאים כדי להתחתן, לא להיות לחוץ חתונה זה עניין הייצר הרע. בוודאי שלא צריכים להילחץ ולהתחתן תוך שבוע, פשוט צריכים להבין שיוצאים ובודקים ומחליטים אם ממשיכים או לא.

אנונימית, את רואה שאת כופרת? "אני אמרתי שמותר חבר"? מי את בדיוק? את מחליפה את בורא עולם?! זאת כפירה!!! אני צריך ללמד אותך מקורות? לכי למדרשיה תלמדי למה אסור ומה החומרה של הדברים. את נידה, עדיין לא טבלת במקווה ואת זה מותר רק לצורך חתונה. יוצא שאת מכשילה את הגברים באיסורי נידה שזה כרת!!! איזה דתייה את בדיוק? כופרת מספר 1. כמו שכתוב "מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו".

אני אמרתי למה שאני התכוונתי כי במבט ראשוני היה נראה שלא הבנת למה אני מתכוונת.
אני לא מכשילה אף אחד כי אין לי קשר עם אף אחד. מה הקשר לאיסורי נידה תגיד לי? אני לא נוגעת ולא מתכוונת לגעת באף אחד, אין פה שום איסור נידה.
גועל נפש הדיבור שלך, לא מעוניינת להמשיך איתך את השיח.
חבל שבכלל פיתחתי אותו איתך, אוטם אוזניים ולא מוכן להקשיב למה אני מתכוונת תמשיך בגישה הזאת נראה מה יהיה בהצלחה

אסור לי לדבר גם עם בנים? אז למה אתה מדבר איתי?
אני פשוט מכשילה את כולם אז איך אתה מעז לדבר עם כופרת כמוני? איך? תהרוג אותי וזהו.
מזל שה' יודע ורואה הכל.

רק להעיר כמה הערות ולהציע מקורות כשרשור לדיון לעיל:
אין איסור מהתורה על חברות בין בנים לבנות:
גמ' בבא בתרא צא ע"ב: "ואמר רבי יוחנן נהירנא כד הוו מטיילין טליא וטלייתא בשוקא כבר שית עשרה וכבר שב עשרה ולא הוו חטאן (=זכור לי שנער ונערה בני שש עשרה ושבע עשרה היו משחקים בשוק ולא חוטאים).
גמ' עבודה זרה יז ע"א: "דא"ר פדת לא אסרה תורה אלא קריבה של גלוי עריות בלבד".
וצריך לציין שקיים איסור קורבה אצל הפנויות של היום שהן נידות וכשאר עריות, אבל חוץ מזה אין כאן איסור. לגבי הסתכלות בלבד ג"כ אין איסור (ש"ך יו"ד קנז), אלא אם כן מתכוון ליהנות משום איסור הרהור. לדעת הרמב"ם ראוי להסתכל בפני הפנויה לצורך נישואים אלא שיש להימנע מראיה שהיא בדרכי הזנות.
*
עוד נקודה: יש בהלכה מושג הנקרא פילגשות, כלומר זוגיות שאיננה נישואים, אני מצרף כאן קישור למאמר שמברר את העניין:

אז הושענא מה שאתה אומר בעצם זה שמותר חבר- ששומרים איתו נגיעה, אם זה למטרת חתונה נכון?
פעם הבאה אנונימי אל תצא עלי שאני כופרת.
תתקן אותי אם אני טועה הושענא

אנונימית - אם התורה אומרת לא ואת אומרת כן, אז כן את כופרת! הושענא הביא את דברי התלמוד, לא את דברי השולחן ערוך. שולחן ערוך זה ההלכה. ואנונימית אל תחפשי היתרים לאיסורים. "חבר" זה עבירה אחת החמורות ביותר בתורה. אם את יוצאת עם מישהו לפגישות צנועות לפי ההלכה לצורך חתונה זה לא "חבר" זה נקרא "משודך". להסביר פעם נוספת?

^נראה שלא קראת את כל מה שכתבתי, או שקראת ולא בעיון, ואני ממליץ גם שתקרא את המאמר המצורף לעיל.
תביא את הש"ע שאומר כך או כל מקור אחר.
ואגב למדים הלכה מהתלמוד: ר"ז בשם שמואל אין למידין לא מן ההלכות ולא מן ההגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד (ירושלמי, פאה ב, ד).
זו היא תפיסתם של הגר"א ותלמידיו הרי"מ אפשטיין ועוד. השולחן ערוך הוא איננו חותם הפוסקים.

אז לפי תפיסת גדולי ישראל, לשיטתך, הדבר מותר. בכך אתה מציב מכשול לרבים ומתיר להם עריות. אם עניין ה"חבר" וה"חברה" היו מותרים, מדוע כל גדולי ישראל בכל הדורות יוצאים כנגד הדבר הזה? עיין בזוהר הקדוש ובמקורות נוספים כמה חמורים הם הדברים. כמובן, שולחן ערוך וספרי הלכה הם הפסיקה האחרונה לדורנו. יש לפתוח ולראות את הכתוב בהם. פילגש אסורה היום.

לא ראית את דברי היעב"ץ שם?
למקרה שלא:
"מה שנמנעו במדינות הללו מפלגש מעצמם ומאליהם נמנעו, בחשבם שיש בו איסור. ומנהג בטעות אינו מנהג ומתירין אותו בפניהם אם נהגו מחמת שהיו סבורים שהוא אסור. ובאמת הוא מותר. ולסייג לא קבלוהו מעולם רק מחסרון ידיעה בלבד עשו כן, או שהמורה לאסור אף הוא טעה. ואמנם האיסור אין בו משום סייג, כמו שכתבתי לעיל. אדרבה, ההפך הוא סייג לתורה. אי משום להרחיק מן העברה ההפקר והזנות, ולמעט בזמה דנשג"ז (=נידה, שפחה, גויה זו*ה) והוצאת שז"ל ... לכן לדעתי הוא דבר מצוה רבה לפרסם ההיתר" (ר"י עמדין, שאילת יעבץ ח"ב סי' טו).
הוא הכיר את גדולי ישראל עד תקופתו טוב מאוד.
*
אנונימי יקר תביא מקורות לדבריך, על מה אתה מסתמך?

אתה לוקח דברי חכמים וקובע מהם הלכות למעשה, בכך אתה גורם מיכשול חמור לרבים. עריות זה דבר שהוא אסור, אנו הולכים לפי השולחן ערוך, ולא מחפשים היתרים שלא נקבעו להלכה. לפי הרמב"ם עד כמה שלמדתי מותר לשים מרק על הפלאטה בשבת. להלכה הדבר הוא חילול שבת.

"חבר" זה דבר שהוא אסור לפי ההלכה, וחמור מאוד הדין של אותם אנשים שיש להם כזה דבר. כתוב "לא תרבה שיחה עם האישה" נכון? אסור סתם להיות בקשר!

ומה עם כל עניין הצניעות? כמה מקורות מגדולי ישראל הרחיבו על הדבר הזה?

אני ממש מצטער לכתוב לך את זה, אם אתה מתיר דברים כי לא הבנת את גדולי ישראל ואתה קובע הלכות מתוך תלמוד, ואתה קובע שכל ענייני העריות מותרים, ואין איסור נגיעה ואין איסור קשר בין גבר ואישה, אם אתה מתיר את הדברים זאת הכשלת הרבים ממש.

אני לא מתיר כלום אינני מורה מוסמך להוראה מי שהולך לפי מה שכתבתי הוא טועה (עריכה: לא שמה שכתבתי לא נכון פשוט אי-אפשר ללכת אחרי הוראתי כי אינני מוסמך). אומנם אני רק הצעתי את עמדת חכמים והמקורות בעניין כדי להוציא מלב האנשים שמדובר בכפירה, שהרי יש לדברים סימוכים בכתבי חכמים. לא הכול שחור ולבן. אפשר תמיד ללמד זכות וסנגוריה על ישראל.
*
אגב, לא קבעתי את כל מה שכתבת שם, זו בעיה בהבנת הנקרא או הסקת מסקנות חסרות פשר ללא בסיס הגיוני.
*
המקור היחיד שהבאת הוא המשנה ממסכת אבות, אך צר לי להודיעך שלא עמדת על פירוש הדברים, שכן מפורש באדר"נ (פ"ז ג): "אל תרבה שיחה עם האשה כיצד? בזמן שאדם בא לבית המדרש ולא היו נוהגין בו כבוד, או שערער עם חברו, אל ילך ויאמר לאשתו: כך וכך ערערתי עם חברי, כך וכך אמר לי, כך וכך אמרתי לו, מפני שבוזה את עצמו ובוזה את אשתו ובוזה את חברו, ואשתו שהיתה נוהגת בו כבוד עומדת ומשחקת עליו. כיון ששמע חברו אמר: אוי לי, דברים שבינו לביני הלך ושׂחן לאשתו. ונמצא אותו האיש בוזה את עצמו ואת אשתו ואת חברו"

"מי שהולך לפי מה שכתבתי הוא טועה."

אנשים פה הבינו ממך שזאת הלכה למעשה, שים לב את ההודעה של אנונימית. שים לב מה שכתבת על השולחן ערוך, זה נראה שאתה ממש בא להתיר את הדברים.

לצערי ואולי גם לצער אחרים זה לא מקום שיש פה את כל גדולי ישראל מכל העולם, בגלל זה צריך גם לדעת מה לכתוב כדי לא להכשיל את הרבים.

עבירות של עריות אלה העבירות הקשות ביותר בתורה, עם העונשים הקשים ביותר. הכשלת הרבים בתוך כל העניין הזה, ובחורה שהולכת ומחפשת לה "חבר" לא מספיק שהיא עוברת בעריות אלא גם מכשילה את הרבים ועוונה קשה מנשוא!

אותו דבר גבר עקום שהולך עם בחורות ועובר על איסורי עריות ועל זרע לבטלה שזהו רצח ממש (עיין בזוהר הקדוש על הפסוק "ידיכם דמים מלאו).

אין מקום להתיר עריות באף אופן ובאף מקרה, אף לא בפיקוח נפש, כפי שמובא על אותו מעשה בגמרא שאפילו מאחורי ברגוד אין לדבר עם אישה לצורך תאווה. (קול באישה ערווה).

עדיין לא הבאת מקור לדבריך, אבל שיהיה

כל המצוות שבתורה נדחות מפני פיקוח נפש, רק על שלושה דברים נאמר "ייהרג ואל יעבור", והם: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. שקול בעיני הקדוש ברוך הוא גילוי עריות כנגד שפיכות דמים וכנגד עבודה זרה. וכבר אמרו חז"ל: "אלוהיהם של אלו שונא זימה הוא" (סנהדרין קו). ומהו גילוי עריות? שלא יבוא אדם במגע של אישות עם אישה האסורה לו: נידה, קרובת משפחה, אשת איש. "אשת איש" היא אישה שנתקדשה ליהודי ולא קיבלה ממנו גט, ולא נתאלמנה ממנו. ואפילו נפרדה ממנו או נתגרשה בדיני הגויים - כיוון שקיבלה קידושין כדין תורה, הרי היא אשת איש.

ולא רק ביאה אסורה, אלא כל קרבת בשר אסורה, כגון חיבוק ונישוק, שכן אמרה תורה (ויקרא י"ח, י"ט): "ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב"; כלומר: לא תעשה שום קריבה.

כל קרבה של חיבה אסורה, חוץ מן האב עם בתו והאם עם בנה. וכן אמרו חז"ל:
"קדושים תהיו': הוו פרושים מן העריות ומן העברה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה, אתה מוצא קדושה" (רש"י לויקרא יט, ב).
יש סוגים שונים בדיני עריות: עריות שהעובר עליהן חייב מיתת בית דין, עריות האסורות באיסור כרת, איסורי לאו ועשה, ואיסורים מדברי סופרים הנקראים גם "שניות לעריות".

מקווה שאתה מבין כמה הדברים שכתבת יכולים להוות מכשול חמור לרבים, אני אישית מציע לך לעשות תשובה על הדבר ודבר ראשון לחזור בך ולמחוק את הדברים, שלא יתפרש שעריות מותרים.

המקורות הללו אינם סותרים את דבריי, וגם לא מבססים את טענתך שחבר וחברה זו כפירה וכו'

אתה כתבת שקירבה מותרת. ועוד לכאורה הבאת מקורות שאינם קשורים לאותו נושא שמדובר עליו. מדבריך ניתן לפרש שהעריות הם אינם נוראיים, אינם אסורים, חבר זה דבר שהוא מותר, והכל בעצם אפשרי, בכך עלול לצאת מכשול חמור על ידך לרבים.

אני חוזר ומדגיש, מי שעובר על איסורי עריות דינו מר מאוד לפי התורה. שלא יתפלאו כל אותם חברים וחברות שחוטאים בדברים האלה אם החיים שלהם יעלו על סירטון, אם יבוא להם מזל שחור בחיים, שלא יתפלאו.

ובקשר אליך הושיענא, אני ממש מציע שתחזור בך מדבריך ותכתוב קבל עם ועדה שאתה חוזר בך ושאף קירבה אין גבר לאישה שאינם נשואים ואינה מותרת, ושהדבר הוא חמור ביותר.

שים לב למה שכתבת:
"רק להעיר כמה הערות ולהציע מקורות כשרשור לדיון לעיל:
אין איסור מהתורה על חברות בין בנים לבנות:"

הדבר הזה שכתבת הוא ממש מכשול ענק לרבים. שים לב לתגובה של אנונימית אחריך, היא שואלת אותך במפורש אם חבר זה מותר, זה מה שהיא הבינה מהדברים שלך וזה גם מה שאני הבנתי וכנראה כל מי שקרא את הדברים, אני ממש מקווה בשבילך שתעשה תשובה על העוון הזה, שתתחיל מלמחוק ולחזור בך על הדברים שכתבת שלא ייצא מכשול על ידך.

לא כתבתי שקורבה מותרת ההפך הבאתי את הגמ' שאומרת את זה וציינתי: "וצריך לציין שקיים איסור קורבה אצל הפנויות של היום שהן נידות וכשאר עריות".
לעניין פילגשות רק ציינתי שיש מושג כזה, וכאן המקום להבהיר: שהדברים הם בתנאי של היטהרות האישה מנידה ע"י טבילה. לא כתבתי שיש לנהוג כך ואינני מכריע בדבר.

ציטטתי אותך, כתבת במפורש שאין איסור מהתורה.

דבר שני, לא כולם פה תלמידי חכמים שיודעים להבין את התלמוד או הגמרא, והם מפרשים אותה בצורה שאנונימית הבינה, ראית בעצמך היא לקחה את הדברים שלך וכתבה לי תגובה נגדית על סמך הדברים שהיא הבינה ממך.

על חברות, לא קורבה
*
ואנונימית כתבה: "שמותר חבר- ששומרים איתו נגיעה" היכן היא הבעיה?
*
שמע, נראה שאתה לא קורא את כל דבריי, וגם אם כן אתה לא מבין אותם. אתה חוזר שוב ושוב על אותם טענות שאינן קשורות לנדון. אתה קובע קביעות מופלגות.

ממש כואב על דבריך, אתה שואל איפה הבעיה עוד?
איפה "לא תרבה שיחה עם האישה"? מי אמר שמותר "חבר" כזה?

קרבה זה גם קירבה של דיבור, עניין השחוק בין גבר ואישה שאינם נשואים זה אסור בתכלית האיסור, נקרא בהלכה "אביזרייהו דגילוי עריות". אני ממש לא מבין איך אתה בא ומתיר את זה? מי הסמיך אותך לחלוק על התורה? גם אחד סתם לקשר בלי נגיעה זאת עבירה. אין דבר כזה חבר, יש משודך לצורך חתונה.

הדברים שלך מובנים רק למקום אחד שנוגד את התורה, מה אתה אומר על הציטוט שציטטתי אותך קודם? כתבת שאין איסור מהתורה ובמפורש יש. זאת לא כפירה?

לגבי שאלתך על "ואל תרבה" ראה דבריי לעיל.
שחוק היתול וקלות דעת מרגילים את האדם לערווה, אמת. לכן ודאי יש להימנע מקלות דעת ושטות בחברת נשים בכלל. אך לא אם השיחה היא בעל אופי רציני ואין בה קלות דעת.
עוד פעם נראה לי שלא ירדת לעומק דבריי
וצר לי שאתה מכנה אותי כופר, אני מאמין בתורה ובהשגחה, מדוע אהיה כופר?

אני שמח שאתה מתחיל לסתור את דבריך הקודמים, אכן מדובר בשחוק והיתול ראש, וכמו שכתבתי אכתוב פעם נוספת, חבר זה עבירה קשה. לצורך שידוך פגישות צנועות ולפי ההלכה אותו גבר נקרא "משודך". אין דבר כזה "חבר" בעם ישראל וגם לא היה.

שים לב לדבריך הקודמים שסתרו לגמרי את התורה.

איך סתרתי את דבריי?

שים לב למה שכתבת:
"רק להעיר כמה הערות ולהציע מקורות כשרשור לדיון לעיל:
אין איסור מהתורה על חברות בין בנים לבנות:"

זאת לא כפירה? זה לא הכשלת הרבים?

לא, זו לא כפירה, כמו שהארכתי לבאר, וזה לא סותר את מה שכתבתי.

זאת כפירה, בורא עולם כותב שזה אחד הדברים הכי קשים שיש, ואתה כותב שאין איסור. אתה חולק על בורא עולם.

הסברתי לך כבר מדוע אין איסור בדבר
ה' לא כותב בשום מקום שזה אחד הדברים הכי קשים שיש (כפי מה שאני מכיר את התנ"ך ואת דברי חכמים).
ואינני כופר, לא בה', לא בתורה ולא בדברי חכמים.

אתה רואה? אתה ממשיך עם דברי הכפירה. אתה "מסביר למה אין איסור בדבר"? אתה יודע איזה תקלות עכשיו אתה יכול לגרום בהכשלת הרבים?

טוב, תיקח את הדין על עצמך אם מישהו ייכשל בגללך ידונו אותך משמיים.

אני סיימתי את ההתכתבות איתך.

אנונימי לדבריך כולנו כופרים...כנראה רק אתה צדיק.

כנראה שהרב שלך שהתיר לך חבר כל שנייה סותר את עצמו. שנייה הוא כותב שמותר ושנייה שאסור. בכל מקרה לא הייתי רוצה להיות באיזור שבורא עולם ישפוט אותך ואת החבר הזה שלך.