לפי דעתי אוכל זה אוברייטד. אנחנו בסוף מחרבנים הכל אז למה להעדיף אוכל על חוויות או משהו כזה, ולמה לייחס כלכך הרבה חשיבות

נאלצת להסכים.

הרוב פה שמנים בגלל זה, זה ככה.

שואל השאלה:
אנשים רושמים ש"אוכל זה החיים" אבל זה באמת החיים? כי אם כן זה נשמע חיים מדאכים

כי בזמן שאוכלים את זה אז זה טעים

ואו לא חשבתי על זה את באמת צודקת זה כמו שמביאים אוכל "כמתנה" זה לא שווה כי זה נגמר וזהו אבל אני מניחה שאומרים ככה כי אוכל זה טעים וכיף כי זה באמת מענג את האדם ונותן שמחה ואנרגיה אז זה כיף לאכול ביחד להרגיש שכולם נהנים ממנו ביחד

כי גם האכילה עצמה זה סוג של חוויה.
והוא גם חשוב (לפחות חלק ממנו) כי בלעדיו לגוף לא הייתה אנרגיה והיינו מתים מרעב.

אוכל (במיוחד אוכל מלא בסוכר ומלח) הוא דבר ממכר. לאכול סוכר גורם לתחושה טובה במוח, אז זה כיף.
אנשים שכותבים שאוכל זה החיים לא *באמת* מתכוונים לזה ככה. הם פשוט אומרי שהם אוהבים לאכול.