אני מרגישה לבד ואני לא יודעת מה לעשות

ההורים שלי מתעלמים מעצם קיומי..זה ככה כל החיים בערך..אני באה אליהם לפעמים כשאני בוכה והם אומרים לי לעוף מהם ושאין להם כוח לשמוע אותי...הם לא אוהבים אותי...והרבה יגידו שהם כן וסתם אני חושבת אבל הם הוכיחו כל פעם מחדש שהם לא באמת אוהבים אותי..הם אפילו לא מסתכלים עלי...זה הגיע למצב שאחרי תקופה עברתי ממש משבר..אנסו אותי שנה שעברה אז דיי התפרקתי וכתבתי פה משהו שהיה נשמע אובדני ובאה אלי משטרה..סיפרתי להם הם סיפרו ליועצת והיועצת סיפרה לאמא שלי...מטומטמת...ומאז אמא שלי התנהגה כאילו איכפת לה ולא ידעתי איך להגיב ואחרי יום התנהגה אלי ממש מגעיל זלזלה בי ואמרה לי שאני סתם רוצה צומי.. אבא שלי כל הזמן מעליב אותי ואומר לי שאני חלשה...חברים שלי רוצים לעזור לי אבל מרגיש לי שהם עושים את זה כי לא נעים להם להתעלם..ואני מרגישה כאילו אף אחד לא אוהב אותי..וזה קשה..איך לצאת מהלופ הזה?