ביקשתי עזרה מההורים שלי בקשר לעבודה בבית ספר אבל הם אף פעם לא עוזרים לי!

אנחנו 8 אנשים בבית ואף אחד לא עוזר לי לא משנה כמה אני מבקשת
ולא ביקשתי יותר מידי
פשוט העבודה הייתה לכתוב לקיסר נפוליאון מכתב (לכו תבינו מורים להיסטוריה) וביקשתי רק מההורים שלי שיקראו את המכתב ויגידו לי אם זה בסדר
הם כבר 4 שעות אומרים לי עוד מעט והם לא עסוקים בכלום
זה באמת הרבה לבקש שההורים שלך יעזרו לך בשיעורים?
העבודה הזה לוקחת 25% מה ציון
היא חשובה
כשאחותי הייתה בבית ספר (היום היא בת 18,אנחנו ממש היום עושים לה מסיבת גיוס כי עוד שבוע ושלושה ימים היא מתגייסת) הם עזרו לה במה שביקשה ואז עוד באו וסיפרו כמה היא תלמידה טובה
ברור שהיא תלמידה טובה, הייתם שם כשהיא הייתה צריכה!
כשהייתי קטנה הייתי מכינה שיעורים אבל אף אחד לא עזר לי למרות שביקשתי ולכן תמיד אבל תמיד טעיתי בתשובות והפסקתי להקריא בכיתה כי צחקו עליי
אחר כך הפסקתי גם להכין שיעורים והגעתי למצב ממש נוראי
פשוט כי אף אחד אף פעם לא בדק או התעניין לא חברים ולא משפחה
השנה החלטתי לשנות את זה כדי לא להגיע למצב שאף תיכון לא יקבל אותי ובאמת עשיתי שינוי ואפילו עשו לי כמה שיחות כדי לדעת איך הצלחתי להשתנות כל כך במהלך הקיץ.
אבל אני שוב מתחילה תאבד את זה כי אף אחד לא מנסה אפילו לעזור לי! מה כואב כל כך לבדוק רגע כדי לדעת אם אני יכולה להגיד או לא?
העבודה היא למחר והיא גמורה אבל אם היא לא טובה ואף אחד לא יעזור לי אני אקבל נכשל שוב פעם!!
העיקר לבוא לחבק אותי כשאני מקבלת 90 במבחנים כי לחברה אחת שכרגע לא נמצאת בעיר מספיק איכפת ממני כדי לעזור לי להתכונן!
יש לי בעיות קשב וריכוז אז אני עובדת מאוד קשה על עבודות כאלה ולכן אני חושבת שהתבקשה שלי שיעזרו לי מאוד הגיונית!
סליחה על החפירה ואני בשוק אם קראתם הכל אבל מה לעשות?