אמא שלי הורסת לי את החיים,היא מורידה לי את הביטחון לכלום ומשפילה,מה לעשות?

שואל השאלה:
אני בחרדות כבר בגללה

נו וזה מצב נפשי ממש לא טוב, את הורסת לעצמיך אם לא תיערבי גורמים חיצוניים שידברו איתה וגם אם זה אומר בתקיפות ובאסרטיביות - היא אמא שלך והיא צריכה לדאוג לך!

תישלחי לי פרטי אני רוצה לשאול אותך משהוא וקצת לא נעים פה..^

אל תפלי בגלל אמא שלך, גם אמא שלי אומרת עלי שאני גרוע וכל מיני דברים אבל אני מתעלם ממנה כי אני יודע שאני טוב!
תעצמי עיניים ותנסי סתם להיזכר בזיכרון מצחיק שהיה לך עם בת דודה שלך או בן דוד שלך בילדות שלך, תזכרי בטוב הזה שהיה לך תזכרי בצחוק שהיה לך בחיוך הענק שהיה לך על הפנים, אני מקווה שזה יעלה את המצב רוח :)

אני מבינה אותך מאמא שצריכה לתמוך את מקבלת אמא אוייבת
את חייבת לשתף משהו מבוגר אולי את אבא ?
או שתכתבי לה מכתב עם כל מה שאת מרגישה .

ברור לכם שזה לא יכול להימשך המצב הזה שקורה אם אמא שלה?^

הורים זה חשוב אבל לא בכל מחיר. אני גם הייתי עם מצב כזה מול אמא שלי והיום אנחנו כבר לא בקשר בכלל (כמה שנים כבר). אני לא יודעת אם זה מעודד כי זה כן צעד קיצוני אבל כן תזכרי, בין אם תפעלי בנושא או לא, ששום דבר ממנה לא צריך להיכנס אלייך כי אפילו שהורים אמורים להיות שלמים ועמידים לפעמים הם לא, והיא כנראה טועה לגבייך. למעשה, גם אם היא לא טועה ואת כן מעצבנת במשהו, לא מספיק טובה, הורה טוב לא אמור להוריד לך את הביטחון ולפגוע בך.

שואל השאלה:
אני רק בת 16,מה אני אמורה לעשות?אני לא יכולה לצאת מהבית עדיין

לא יודעת, לי זה קרה בגיל 15 מאוחר אבל ההורים שלי גרושים ..

תדברי עם משהו שיכול לעזור בעניין, תנסי להתרחק ממנה לזמן מה.
אולי היא תבין את זה ותפסיק.
אולי גם לך זה יעשה טוב...

אבל את לא מבינה שאם לא ידברו איתה על זה ואם לא תיערבי גורמים אחרים זה חא בטוח יפסק, מה את רוצה להרוס לעצמיך?

שואל השאלה:
לא
ואני לא רוצה לשתף את היועצת

אני ממש מבין אותך, תדברי עם היועצת/עוסית זה מזה לא מצב שיכול להימשך - ניסית לשתף מישהוא/מישהיא?

בכל מיקרה אני פה בפרטי מוזמנת לשלוח תמיד!