נמאס לי כבר מזה שאני צריכה לשקר כל הזמן. גם לכם?

זה מתחיל רק בך, נשמע שאת לא שלמה עם שום דבר שאת רוצה ומה שאת. תנסי לעבוד על זה, מדי פעם תאמרי או תרשמי לעצמך את מה שאת באמת עושה, ותתאמני עם אחרים.
אין שום סיבה שאף אדם יחשוב עליך פחות רק כי את רוצה ללמוד כתיבה ולא אמנות.

מכיר את זה
ממליץ לך לעשות מה שאת ב.א.מ.ת.
אוהבת ולהיות שלמה עם זה
בהצלחה

שואל השאלה:
זה לא רק זה
פשוט אחותי התקשרה אליי ובמקום לשקר לה שאני תולה כביסה או עושה משהו בבית אמרתי את האמת
וקיבלתי הרצאה כמה זה לא בסדר שאני לא עושה כלום בבית.
מה שעוד יותר עשה לי חשק לא לעשות כלום בבית.

אז תגידי לה שבסדר, את יודעת ושאת לא צריכה שיאכלו לך את הראש על היום. בתכלס את צריכה להתעלם מהם אבל עדין, תמיד להגיד את האמת. תחשבי על כל האופציות, אם תגידי שאת עם חבר'ה היא לא תחשוב עליך שום דבר שונה

זו מי שאת ואם את אוהבת לשבת רגל על רגל בבית כל היום לכי כל זה! אל תתני לאף אדם להחליט את העתיד ואת מה שטוב לך בשבילך.

שואל השאלה:
היא כן. זה הקטע.

אני אומרת שאני יודעת, אבל זה לא העניין.
בא לי שאני אוכל לומר שאני לא עושה כלום (שם קוד למשחקת במחשב....) בלי שיתחילו הערות כמו: "למה אמא צריכה להתקשר אליי ולבקש שאני אבוא לעזור לה אם את נמצאת כל היום בבית?"


כשאני לבד בבית, אני יכולה לעשות דברים בלי שכל שנייה יעירו לי.
כמו שלפעמים אני מנגנת בגיטרה, ביום שישי, ויש איזה עשרה אנשים בבית, אבל יקימו אותי כשאני בדיוק באמצע משהו.
גם אף אחד לא מתעניין במה שמעניין אותי, לפחות לא במשפחה.
אני מרגישה שאני לא שייכת למשפחה שלי בכלל.

גם אני כזאת, אני אוהבת מאוד לקרוא ולכתיב, אבל יודעת שיצחקו עליי אם אספר את זה. אל תספרי פשוט, זה לא משהוא שחייב לשתף אף אחד. רק אל תשקרי , תגידי שזה אישי כמוני. אני חושבת שלשקר לאמא זה לא טוב, אם היא מתקשרת ואת עושה משהוא, אזז תספרי לה את האמת, תגידי לה שאת עסוקה אם את לא רוצה לספר.

שואל השאלה:
זהו, פעם הבאה אני אגיד שאני מסדרת את החדר.
זה קשה כי אני שונאת לשקר. זה קשה לי לשקר.
אני אפילו לא מסוגלת לזייף חיוכים.
אבל אם אני אומרת שאני מציירת אני מקבחת הרצאה בנושא: למה את לבד בבית ואת לא עושה כלום כדי לעזור?
אולי כי התעוררתי לפני חצי שעה.
או שסתם בא לי לא לעשות כלום.

ואני שונאת כשאומרים לי מה לעשות.