רבתי עם חבר שלי כי הוא לא מגלה רגישות כלפיי

לא,אם לא אכפת לו ואין רגש,כדאי להיפרד ממנו וזהו,כי אכפתיות זה התכונה הכי חשובה לדעתי...

אני מניח שהוא לא מבין איך לנחם אותך, או שהוא לא מסוגל לגמרי להתחבר למצב הרגשי שאת חווה, כמו שאת כתבת- את כנראה באמת אדם רגיש יותר, ולכן יהיה קשה לו להזדהות כמו שהיית רוצה שמישהו יזדהה איתך. יש חסרונות ויש יתרונות לזוגיות עם אדם פחות או יותר רגיש מאיתנו, אתם כן יכולים ללמוד לחיות ביחד.

מה שאני מציע לך זה לחשוב בצורה פחות ביקורתית, לחשוב בצורה לא שיפוטית.
לא רק בנוגע לבן-הזוג שלך אלא בכללי בחיים. אני חושב שאני זורק כאן רעיונות גדולים לאוויר ללא כיוון, לכן אמליץ לך לחפש על כך בגוגל או לשאול אנשים, בנוגע לחשיבה פחות שיפוטית ויותר מקרבת.

אני גם ממליץ על הספר "אדם רגיש מאוד - לצמוח כשהעולם מציף אותך",
מכרה זהב לאנשים רגישים מאוד.

ועל הספר "תקשורת לא-אלימה - תקשורת מקרבת".

לא את לא, דברי איתו לגבי זה אם זה ממשיך ככה אז שווה לחשוב על הזוגיות שלכם

את ממש לא מגזימה
תדברי איתו על זה

מבין לילבך וזה עדין לא סיבה לנתק עם הכל היה סבבה עד עכשיו

תבעטי לו בגרון

שואל השאלה:
לא אני לא אנתק איתו קשר וגם לא ניפרד,אנחנו פשוט צריכים לדבר על דברים ולהבין מה עושים,למשל אתמול במקום להיות איתי הוא סתם רב איתי והתחיל להגיד "אני אשתוק וזהו" כמו ילד קטן

ותודה על ההמלצות של הספרים אני אנסה:)

בהצלחה.
שימי לב שכתבת "כמו ילד קטן", כאן הכנסת שיפוטיות לרגשות שלך.
נסי לחשוב בצורה ניקייה משיפוט, תחשבי על איך שאת מרגישה, תספרי לו איך שאת מרגישה, תקשיבי לאיך שהוא מרגיש... אם יוצאים לו משפטים של שיפוט עלייך, תזכרי שהוא כמוך, הוא לא קיבל את העצות האלה עכשיו באינטרנט ואולי את יכולה לעזור לו גם להתנהג בצורה לא שופטת על ידי התנהגות כך בעצמך.

עצם זה שתתנהגי ותפני אליו בצורה לא שיפוטית, את כבר תהפכי את כל השיח לנעים יותר לכל הצדדים, כבר תשפרי את הקשר הזוגי שלך איתו וכבר תעודדי אצלו יותר הזדהות והתנהגות נעימה כלפייך.

תקשורת לא-אלימה(לא שיפוטית) = תקשורת שמעודדת אמפתיה מהצד השני.

יש אנשים שלא יודעים לנחם במילים.. או שלא יודעים להתמודד עם מצבים כאלה ויש המון אנשים כאלו אם קשה לך לחיות עם זה זה כבר עניין שלך עם עצמך