7 תשובות
השמאל בעד זה שיהיו ערבים ויהודים ביחד שלא יהיה קיפוח.
והימין מתנגד לזה שהערבים יחיו איתנו.
והימין מתנגד לזה שהערבים יחיו איתנו.
המונחים ימין ושמאל משתנים ממשמעותם בין מקום למקום, ולפעמים גם עם הזמן. עם זאת, להלן מובא סיכום קצר המתאר עמדות אלה באופן גס. על הקורא לזכור שישנן דקויות וגישות ביניים בנוסף לאלה המוצגות כאן, ושייתכן שיהיו תנועות שיחזיקו בנושא אחד בדעות "ימניות" אך בנושא אחר בדעות "שמאלניות".
דת:
יש בימין המחזיקים באידאולוגיה שמרנית ותומכים בחקיקה דתית במטרה לשמר את צביונה המסורתי של החברה. מנגד, זרמים ליברלים בימין קוראים להפרדה מלאה בין דת ומדינה.
השמאל לעיתים מגיע מקרב אוכלוסייה חילונית ולכן דוגל בהגדלת ההפרדה בין דת ומדינה או לחלופין, בחקיקה אנטי דתית[1]. עם זאת, ייתכנו עמדות שמאליות או שמאליות-לכאורה גם במחנה דתי מסוים, למשל בשל פציפיזם דתי.
לאום:
הימין מייחס משמעות רבה ללאום ולמורשת הלאומית, ומתייחס אל הלאום כאל המסגרת המאחדת הגדולה ביותר. אי לכך, הימין נוטה להעדיף את בני לאומו על פני בני לאום אחר ומקדש ערכים הקשורים בלאום, כגון אדמת מולדת וכבוד לאומי. בימין הקיצוני ישנה אף לאומנות. בימין קיימת הטענה שמערכת של מדינות לאום בה כל לאום מסדר את ענייניו כראות עיניו ולא מפריע לאחר היא הפתרון האידיאלי.
השמאל מייחס פחות חשיבות ללאום ונוטה להתנגד לגבולות גאוגרפיים שמבחינתו מפרידים בין בני אדם. ישנן גישות בשמאל שאף מבקשות לכפות חברה נטולת לאומים בה אנשים מאוחדים על בסיס הסוציאליזם. מנגד, יש גם עמדות שמאלניות שכן בעד לאום ולמורשת העם אך מכבדת גם את המורשת והלאום של מי שמכונה "אויב" ותומכת בשוויון וקבלה של 2 העמים.
יחס לצבא:
הימין מתגאה בדרך כלל בצבא ורואה בו כלי לחיזוק הלכידות הלאומית, ואמצעי לליכוד וחישול האזרחים והאומה. הימין רואה בשירות צבאי ערך לאומי ומהלל את אלה המתגייסים לצבא ומשרתים בו.
השמאל המתון בדרך כלל רואה בצבא משום "רע הכרחי", בעוד השמאל הרדיקלי מתנגד לצבא כמכשיר לאומי ורואה בו ארגון מדכא ואלים. ומאידך, בעבר ובהווה, ראו ארגונים ומדינות, שתפיסות שמאלניות היו אידאולוגיה רשמית אצלן (כמו גם מדינות הגוש הקומוניסטי בעבר) בשימוש בכוח, באלימות ובצבא העומד לרשות המהפכה כמכשירים לגיטימיים לתיקון החברה. בדרך כלל, תנועות השתמטות וסרבנות שירות במדינות שאינן מקבלות את עמדות השמאל - מוצאן בשמאל. חלקן באות על רקע פציפיסטי וחלקן על רקע פוליטי של התנגדות למדיניות הממשלה. יחד עם זאת, שמאלניים רבים תומכים ומתגייסים לצבא ומאמינים שהעם זקוק לצבא שיגן עליו מפני אויב. המתנגדים, תומכים באופן ברור בשלום עם האויב ולא במלחמה.
כלכלה:
בעבר, זוהה הימין עם המשטר הפיאודלי והתנגד למעמדות העירוניים (שזוהו עם "השמאל" של אותם ימים). כיום, דוגל הימין בדרך כלל בצמצום המעורבות הממשלתית בכלכלה ובהגברת הקפיטליזם שמבחינתם נחשבת לשיטה המוצלחת ביותר לפיתוח הכלכלה והחברה, על חשבון מדיניות רווחה סוציאליסטית. הימין מאמין בליברליזם כלכלי (שוק חופשי) ויוזמה חופשית ככלי לפתח את המשק.
השמאל דוגל בשוויוניות על חשבון היוזמה החופשית. השמאל המתון מעדיף מדיניות סוציאל-דמוקרטית ומדיניות רווחה-חברתית, סוציאליסטית. בשמאל הקיצוני נכללת האידאולוגיה הקומוניסטית, השוללת את הסוציאל-דמוקרטיה. בדרך כלל, מעדיף השמאל, במידה רבה או מועטה, התערבות ממשלתית במסחר ובהון הפרטי, מתוך הנחה כי תחרות חופשית מדי והעצמת בעלי נכסים גדולים תרחיב פערים חברתיים ותביא לפגיעה בשכבות פחות מבוססות. השמאל תומך בשוויון בנטל, מאמין שלכל אדם מגיעה הזכות לחיות בכבוד מבחינה כלכלית. השמאל פעל רבות לצמצום הפערים במדינה בין המעמד הגבוה למעמד הנמוך למשל מחאת האוהלים.
הגירה:
כפועל יוצא מהרצון של הימין לחזק את הזהות הלאומית, רבים המזדהים כימנים מתנגדים ברמה זו או אחרת להגירה ותומכים בהתבדלות, הפרגמטים תומכים בהגברת האכיפה של מוסדות המדינה נגד הגירה לא חוקית של מהגרי עבודה לתחום הריבוני של המדינה וגירוש שוהים לא חוקיים, בעוד הרדיקלים תומכים בהפסקת ההגירה באופן מוחלט. במקרים רבים יש קבוצות יוצאות מן הכלל שלהן הימין מוכן לאפשר להגר (כך לדוגמה מרבית מתנגדי ההגירה היהודים במדינת ישראל יהיו מוכנים לקבל עליה, של יהודים לשטח המדינה). בעולם המערבי לעיתים ההתנגדות מופנית בעיקרה להגירה ממדינות מתפתחות מתוך חשש כי תיגדל התחרות על משרות צווארון כחול שתפגע באזרחים בני המעמד הנמוך במדינה או מתוך חשש כי המהגרים יהוו נטל כבד מידי על מערכת הרווחה במדינה (אם מדובר במדינת רווחה) וכן מסיבות נוספות. רבים מהימין המערבי מתנגדים להגירת מוסלמים לשטח מדינתם מתוך חשש שיבצעו פיגועי טרור בשם דתם.
השמאל תומך פעמים רבות ביצירת חברה רב-תרבותית, ולכן רבים המשייכים עצמם לשמאל תומכים בגיבוש מדיניות הגירה מקלה ואף בעידוד הגירה, בייחוד של פליטים.
~ויקיפדיה
דת:
יש בימין המחזיקים באידאולוגיה שמרנית ותומכים בחקיקה דתית במטרה לשמר את צביונה המסורתי של החברה. מנגד, זרמים ליברלים בימין קוראים להפרדה מלאה בין דת ומדינה.
השמאל לעיתים מגיע מקרב אוכלוסייה חילונית ולכן דוגל בהגדלת ההפרדה בין דת ומדינה או לחלופין, בחקיקה אנטי דתית[1]. עם זאת, ייתכנו עמדות שמאליות או שמאליות-לכאורה גם במחנה דתי מסוים, למשל בשל פציפיזם דתי.
לאום:
הימין מייחס משמעות רבה ללאום ולמורשת הלאומית, ומתייחס אל הלאום כאל המסגרת המאחדת הגדולה ביותר. אי לכך, הימין נוטה להעדיף את בני לאומו על פני בני לאום אחר ומקדש ערכים הקשורים בלאום, כגון אדמת מולדת וכבוד לאומי. בימין הקיצוני ישנה אף לאומנות. בימין קיימת הטענה שמערכת של מדינות לאום בה כל לאום מסדר את ענייניו כראות עיניו ולא מפריע לאחר היא הפתרון האידיאלי.
השמאל מייחס פחות חשיבות ללאום ונוטה להתנגד לגבולות גאוגרפיים שמבחינתו מפרידים בין בני אדם. ישנן גישות בשמאל שאף מבקשות לכפות חברה נטולת לאומים בה אנשים מאוחדים על בסיס הסוציאליזם. מנגד, יש גם עמדות שמאלניות שכן בעד לאום ולמורשת העם אך מכבדת גם את המורשת והלאום של מי שמכונה "אויב" ותומכת בשוויון וקבלה של 2 העמים.
יחס לצבא:
הימין מתגאה בדרך כלל בצבא ורואה בו כלי לחיזוק הלכידות הלאומית, ואמצעי לליכוד וחישול האזרחים והאומה. הימין רואה בשירות צבאי ערך לאומי ומהלל את אלה המתגייסים לצבא ומשרתים בו.
השמאל המתון בדרך כלל רואה בצבא משום "רע הכרחי", בעוד השמאל הרדיקלי מתנגד לצבא כמכשיר לאומי ורואה בו ארגון מדכא ואלים. ומאידך, בעבר ובהווה, ראו ארגונים ומדינות, שתפיסות שמאלניות היו אידאולוגיה רשמית אצלן (כמו גם מדינות הגוש הקומוניסטי בעבר) בשימוש בכוח, באלימות ובצבא העומד לרשות המהפכה כמכשירים לגיטימיים לתיקון החברה. בדרך כלל, תנועות השתמטות וסרבנות שירות במדינות שאינן מקבלות את עמדות השמאל - מוצאן בשמאל. חלקן באות על רקע פציפיסטי וחלקן על רקע פוליטי של התנגדות למדיניות הממשלה. יחד עם זאת, שמאלניים רבים תומכים ומתגייסים לצבא ומאמינים שהעם זקוק לצבא שיגן עליו מפני אויב. המתנגדים, תומכים באופן ברור בשלום עם האויב ולא במלחמה.
כלכלה:
בעבר, זוהה הימין עם המשטר הפיאודלי והתנגד למעמדות העירוניים (שזוהו עם "השמאל" של אותם ימים). כיום, דוגל הימין בדרך כלל בצמצום המעורבות הממשלתית בכלכלה ובהגברת הקפיטליזם שמבחינתם נחשבת לשיטה המוצלחת ביותר לפיתוח הכלכלה והחברה, על חשבון מדיניות רווחה סוציאליסטית. הימין מאמין בליברליזם כלכלי (שוק חופשי) ויוזמה חופשית ככלי לפתח את המשק.
השמאל דוגל בשוויוניות על חשבון היוזמה החופשית. השמאל המתון מעדיף מדיניות סוציאל-דמוקרטית ומדיניות רווחה-חברתית, סוציאליסטית. בשמאל הקיצוני נכללת האידאולוגיה הקומוניסטית, השוללת את הסוציאל-דמוקרטיה. בדרך כלל, מעדיף השמאל, במידה רבה או מועטה, התערבות ממשלתית במסחר ובהון הפרטי, מתוך הנחה כי תחרות חופשית מדי והעצמת בעלי נכסים גדולים תרחיב פערים חברתיים ותביא לפגיעה בשכבות פחות מבוססות. השמאל תומך בשוויון בנטל, מאמין שלכל אדם מגיעה הזכות לחיות בכבוד מבחינה כלכלית. השמאל פעל רבות לצמצום הפערים במדינה בין המעמד הגבוה למעמד הנמוך למשל מחאת האוהלים.
הגירה:
כפועל יוצא מהרצון של הימין לחזק את הזהות הלאומית, רבים המזדהים כימנים מתנגדים ברמה זו או אחרת להגירה ותומכים בהתבדלות, הפרגמטים תומכים בהגברת האכיפה של מוסדות המדינה נגד הגירה לא חוקית של מהגרי עבודה לתחום הריבוני של המדינה וגירוש שוהים לא חוקיים, בעוד הרדיקלים תומכים בהפסקת ההגירה באופן מוחלט. במקרים רבים יש קבוצות יוצאות מן הכלל שלהן הימין מוכן לאפשר להגר (כך לדוגמה מרבית מתנגדי ההגירה היהודים במדינת ישראל יהיו מוכנים לקבל עליה, של יהודים לשטח המדינה). בעולם המערבי לעיתים ההתנגדות מופנית בעיקרה להגירה ממדינות מתפתחות מתוך חשש כי תיגדל התחרות על משרות צווארון כחול שתפגע באזרחים בני המעמד הנמוך במדינה או מתוך חשש כי המהגרים יהוו נטל כבד מידי על מערכת הרווחה במדינה (אם מדובר במדינת רווחה) וכן מסיבות נוספות. רבים מהימין המערבי מתנגדים להגירת מוסלמים לשטח מדינתם מתוך חשש שיבצעו פיגועי טרור בשם דתם.
השמאל תומך פעמים רבות ביצירת חברה רב-תרבותית, ולכן רבים המשייכים עצמם לשמאל תומכים בגיבוש מדיניות הגירה מקלה ואף בעידוד הגירה, בייחוד של פליטים.
~ויקיפדיה
שמאל קיצוני - אוהב ערבים מאוד ונגד המדינה
שמאל - אוהב ערבים ובעד המדינה
מרכז - 2 הדעות
ימין - שונא ערבים ובעד המדינה
ימין קיצוני - שונא ערבים מאוד ומאוד בעד המדינה
שמאל - אוהב ערבים ובעד המדינה
מרכז - 2 הדעות
ימין - שונא ערבים ובעד המדינה
ימין קיצוני - שונא ערבים מאוד ומאוד בעד המדינה
הימין בעד התנחלויות ונגד נתינת שטחים לערבים
והשמאל בדיוק ההפך
משום מה מתרכזים רק בתחומים האלה של הימין והשמאל אבל תכלס ההבדל המהותי הנוסף זה השיטה הכלכלית שהם דוגלים בה
השמאל מושפע מהקומוניזם הסוציאליזם וכו'
והימין מושפע מהקפיטליזם..
והשמאל בדיוק ההפך
משום מה מתרכזים רק בתחומים האלה של הימין והשמאל אבל תכלס ההבדל המהותי הנוסף זה השיטה הכלכלית שהם דוגלים בה
השמאל מושפע מהקומוניזם הסוציאליזם וכו'
והימין מושפע מהקפיטליזם..
או בקצרה.
הימין - אוהב גבולות, גבולות בין מדינות "זה שלי, זה שלך", גבולות בכלכלה "זה שלי, זה שלך", גבולות בלאום "זה הלאום שלי, זה הלאום שלך".
השמאל - מנסה לפרק את הגבולות. הכל זה ביחד, הכל שיוויוני.
הימין - אוהב גבולות, גבולות בין מדינות "זה שלי, זה שלך", גבולות בכלכלה "זה שלי, זה שלך", גבולות בלאום "זה הלאום שלי, זה הלאום שלך".
השמאל - מנסה לפרק את הגבולות. הכל זה ביחד, הכל שיוויוני.
שואל השאלה:
תודה על ההשקעה אבל קראתי עד ללאום והבנתי שפוליטיקה לא בשבילי....
תודה על ההשקעה אבל קראתי עד ללאום והבנתי שפוליטיקה לא בשבילי....
לא נורא.. כל אחד והנושאים שהוא מתעניין בהם