גם אתם חושבים לפעמים שאתם בסך הכל יצור חי תבוני בעולם הזה, ובעצם כל החיים שלכם כבני אדם הם אשליה בצורה מסוימת?

שמחה, כאב,מועקה, התרגשות, עצבות, דיכאון, אושר וכו' אלה אוסף רגשות, זה שלכם וזהו. סוג של אשליה, והכל נהיה חסר טעם כשחושבים על זה.
וכמה שתהיו בני אדם טובים ותשנו את האנושות איכשהו, זה לא משנה, כי כמו שלכם יש סוף חיים כך גם לאנושות כולה וליקום עצמו, יש סוף.
תכלס, זה משנה רק לאלוהים, (איך הייתם כבני אדם) ולחיים שאחרי מותכם.
ואם אינכם מאמינים- זאת באמת אשליה, "אשליה אישית" אנשים שונים יחוו אותן בצורות שונות, או לא יחוו אותן...

אני לי אובדנית. סתם חושבת על המציאות חיים הזו.
מבינים את הכוונה?
ואתם מזדהים?