64 תשובות
אל תחשבי חחחיחיחי תתעלמי זה סתם מעצבן
נו מה אפשר כבר לחשוב עליהם? לא אכפת לי
לא קיבלו מספיק חיבוקים מאבא ומאמא
חושבות שזה "מגניב", עושות את זה בשביל צומי.
האמת? אני מרחמת עליהן. זה עצוב.
האמת? אני מרחמת עליהן. זה עצוב.
לול
#בילי אייליש
#דכאון
#צומי
ולשאלתך, הן רוצות צומי
#בילי אייליש
#דכאון
#צומי
ולשאלתך, הן רוצות צומי
שואל השאלה:
כי יש כאלה שבאמת בדיכאון ויש כאלה שמחפשות צומי
אני לא מכלילה^^
כי יש כאלה שבאמת בדיכאון ויש כאלה שמחפשות צומי
אני לא מכלילה^^
אנונימית
אלינה
היא דיברה על בנות שמחפשות צומי, לא על אלה שבאמת בדיכאון.
תקראי את כל השאלה ואז תגיבי.
היא דיברה על בנות שמחפשות צומי, לא על אלה שבאמת בדיכאון.
תקראי את כל השאלה ואז תגיבי.
סתומות
בטח גם אלינה מעלה "למה אלוהים לוקח את האנשים הכי טובים" וכאלה
נכון, צומי
למה בת שבאמת רע לה צריכה לעלות כל יום מלא משפטים דיכאוניים לאינטרנט? זה בשביל תשומת לב, בשביל שאנשים יראו לא בשביל שום דבר אחר.
למה בת שבאמת רע לה צריכה לעלות כל יום מלא משפטים דיכאוניים לאינטרנט? זה בשביל תשומת לב, בשביל שאנשים יראו לא בשביל שום דבר אחר.
אלינה
ומה הסיבה?; צומי.
ומה הסיבה?; צומי.
צומי
תשומת לב*
אוקיי
יש לי חברה כזאת ואני אפילו לא שואלת אותה אם הכל בסדר. אני שונאת צומי והגזמות. סבבה, אז את בתקופה חרא, מבינה את זה, הכל טוב. אבל מה את מעלה 20 סטורים ביום עם פוסטים אובדניים.
את צריכה עזרה? תבקשי, אני פה בשבילך. אל תצפי מילדים בני 15 באינסטגרם להציל אותך.
את צריכה עזרה? תבקשי, אני פה בשבילך. אל תצפי מילדים בני 15 באינסטגרם להציל אותך.
זה בדיוק הגיל שמתפוצצת בו כל התמימות
צומי^
סטטיק לא רוצה אותי יואוו נמאס לי מהחיים האלה רוצה למותת
אנשים שבאמת בדיכאון או ירגישו שהם צריכים עזרה, לא יתגאו בזה מול כל האינטרנט, להפך לרוב הם ינסו להדחיק ולהסתיר את זה.
הבנות האלה פשוט מנסות למשוך תשומת לב ושכל שכבת ז' תראה איזו ילדה אובדנית ומגניבה יש להם!
הבנות האלה פשוט מנסות למשוך תשומת לב ושכל שכבת ז' תראה איזו ילדה אובדנית ומגניבה יש להם!
כמוני עד לפני כמה זמן.
פעם גם אני הייתי כזאת והייתי כל כך פתטית...הייתי ממש צמאה לצומי, אני ממש מצטערת על זה.
בול מה שאני חושבת
מתבגרת בעייתית
מתבגרת בעייתית
נו יאלה כולם מחפשים צומי בגיל ההתבגרות
אנונימית
סתם מחפשות צומי
אל תגידו את זה ככה
אני בכיתה ו' הייתי בדיכאון ממש קשה, לא מאובחן אבל הרגשתי את זה
נכון, רציתי צומי, הייתי צריכה את הצומי הזה כי לא היה לי מספיק בבית, הייתי צריכה את זה מבחוץ.
זה לא משנה את העובדה שהייתי מדוכאת.
אני בכיתה ו' הייתי בדיכאון ממש קשה, לא מאובחן אבל הרגשתי את זה
נכון, רציתי צומי, הייתי צריכה את הצומי הזה כי לא היה לי מספיק בבית, הייתי צריכה את זה מבחוץ.
זה לא משנה את העובדה שהייתי מדוכאת.
גנבו להן נדירים מהמיקמק
זה מצדיק את הדיכאון
זה מצדיק את הדיכאון
אנונימית- נכון.
אבל יש כאלה שמשיגים אותו בדרכים חיוביות, כמו כישרון למשהו, כמו לעזור למישהו וכו
ויש כאלה שלא יודעות לעשות כלום אז הן כותבות משפטים באינסטגרם
אבל יש כאלה שמשיגים אותו בדרכים חיוביות, כמו כישרון למשהו, כמו לעזור למישהו וכו
ויש כאלה שלא יודעות לעשות כלום אז הן כותבות משפטים באינסטגרם
בטח, שיכול להיות דיכאון בכיתה ו, לא אמרנו שלא, אבל אין שום קשר בין דיכאון אמיתי לבין משפטים אדג'יים באינסטגרם
תוב..
לא איכפת לי
לא איכפת לי
אני בת 12 , ואני באמת עברתי דיכאון לא כזה קשה אבל באמת עברתי והכי חא חיפשתי צומי:)
ולגבי השאלה זה מעצבן.
ולגבי השאלה זה מעצבן.
שזה מצחיק אותי... ושמתי שהייתי בכיתה ה' רציתי גם צומי אבל לא העזתי לעשות את זה. ושאני מרגיש חרא תמיד אבל לא מבקש בצורה הזו צומי, כי אם אני צריך כזה אני פשוט הולך ומדבר עם חברים שלי או עוזר לעצמי. אני פשוט לא מבין אותם, אם באמת הייתן מרגישות רע עם עצמכן סביר להניח שלא הייתן מפרסמות את זה לכל העולם.
אם היה לכם באמת דיכאון כנראה שלא הייתן מדברות על זה... אני נגיד בן 13 בקרוב, ואני כבר שנתיים רוצה ללכת לאיבחון, אבל בגלל שקשה לי לדבר על זה כי זה פאקינג דבר שקשה לדבר עליו אני סובל לבד בשקט. אז אם באמת היה להם אפילו חשד *קל* לדיכאון אז הם לא היו מתנהגות ככה.
ישמצב שקצת הגזמתי,,, אבל תתמודדו בשקט.
אם היה לכם באמת דיכאון כנראה שלא הייתן מדברות על זה... אני נגיד בן 13 בקרוב, ואני כבר שנתיים רוצה ללכת לאיבחון, אבל בגלל שקשה לי לדבר על זה כי זה פאקינג דבר שקשה לדבר עליו אני סובל לבד בשקט. אז אם באמת היה להם אפילו חשד *קל* לדיכאון אז הם לא היו מתנהגות ככה.
ישמצב שקצת הגזמתי,,, אבל תתמודדו בשקט.
אנונימי
אתם נשמעים לי ממש ילדותיים. מה אתם עונים כל הזמן שהיא מחפשת צומי?
קודם כל, אז מה?
אתם לא מחפשים תשומת לב מאנשים, אתם לא רוצים שיתמכו בכם?
איך הייתם מרגישים אם הייתם אומרים למישהו שקשה לכם ( אז מה אם זאת לא בעיה רצינית כמו דיכאון ) והוא היה חושב לעצמו:" אה היא מחפשת צומי."
במקרה הזה היא לא אמרה שקשה לה, היא כתבה בסטורי. אולי זה בגלל שהיא פוחדת לספר למישהו, חשבתם על זה?
דבר שני, כל מקרה לגופו.
אתם לא יודעים מה הבן אדם מרגיש באותו רגע ולמה הוא בדיוק עשה את זה. מאיפה אתם יודעים שמאחוריי המקלדת הוא לא בוכה, ואיך אפשר פשוט להתעלם?
אל תשפטו בכזאת קלות, זה עושה רע
קודם כל, אז מה?
אתם לא מחפשים תשומת לב מאנשים, אתם לא רוצים שיתמכו בכם?
איך הייתם מרגישים אם הייתם אומרים למישהו שקשה לכם ( אז מה אם זאת לא בעיה רצינית כמו דיכאון ) והוא היה חושב לעצמו:" אה היא מחפשת צומי."
במקרה הזה היא לא אמרה שקשה לה, היא כתבה בסטורי. אולי זה בגלל שהיא פוחדת לספר למישהו, חשבתם על זה?
דבר שני, כל מקרה לגופו.
אתם לא יודעים מה הבן אדם מרגיש באותו רגע ולמה הוא בדיוק עשה את זה. מאיפה אתם יודעים שמאחוריי המקלדת הוא לא בוכה, ואיך אפשר פשוט להתעלם?
אל תשפטו בכזאת קלות, זה עושה רע
אנונימית
חסרות חיים שטוטיות
קצת מסכנות כי הם לא יודעות איך לקבל אהבה וצומי אז מאיזה שהיא בחינה הן מסכנות...
זה כל כך אירוני הדרך שכולם מגיבים פה. ואני מופתע כל כך מהאינפנטיליות של המשתמשים פה
אוי כמה שאני מכירה בנות כאלה
והם פאקינג לא מרגישות משהו שקרוב לדיכאון הן פשוט רוצות שישימו לב אליהן וכמה שזה מעורר רחמים ואמת מי שבאמת הייתה בדיכאון לא הייתה מפיצה אתזה בתמונות של אש ושכתוב עליהן "welcome to hell אלא הייתה שומרת לעצמה או שמספרת לחברות קרובות ואוי נמאס
והם פאקינג לא מרגישות משהו שקרוב לדיכאון הן פשוט רוצות שישימו לב אליהן וכמה שזה מעורר רחמים ואמת מי שבאמת הייתה בדיכאון לא הייתה מפיצה אתזה בתמונות של אש ושכתוב עליהן "welcome to hell אלא הייתה שומרת לעצמה או שמספרת לחברות קרובות ואוי נמאס
מעצבן
סהכ מתבגרות שמבחינתן על כל שטות הן אוטומטית בדיכאון
פסדר נוו, אין מה לחשוב מעבר
פסדר נוו, אין מה לחשוב מעבר
צומי. מילה שמקבלת קונוטציה רעה כל כך... למה? חוסר צומת לב לא שונה במיוחד מדיכאון או כל רגש כואב אחר. למה לדעתך רעב לצומת לב הוא פחות מכובד או לגיטימי מדיכאון?
בסופו של דבר לכולנו יש קשיים והתמודדויות (בכל גיל). חלקנו חשים אותם בצורה חזקה יותר. חלקנו פחות. חלקנו סובלים מדבר אחד בצורה עזה יותר. חלקנו מדבר אחר. בצורה אחרת. חלקנו מתביישים מכך ומרגישים צורך להסתיר את זה. אחרים מרגישים צורך לחלוק זאת ולקבל תמיכה. זה לא הופך את ההתמודדות שלנו לפחות לגיטימית. זה לא הופך את הצרכים שלנו לפחות מכובדים.
בעבר גם לדיכאון הייתה קונוטציה דומה. פעם אדם שסבל מרגש כזה נחשב חלש ונחות. היום אנחנו יודעים אחרת. היום אנחנו יודעים להתייחס בסובלנות ואמפתיה לסובלים מדיכאון.
היעדר צומת לב גם הוא זכאי לאותם מידות סובלנות אמפתיה. גם הוא רגש לא נעים שאתו צריכים אנשים להתמודד. גם הוא רגש שלגיטימי לחוות.
למעשה, פעמים רבות חוסר צומת לב הוא אחד הגורמים לדיכאון. ללעוג לרעב לצומת לב לא מגן על דיכאון, הוא עלול לגרום לו.
במקום לחשוב האם ולמי מגיעה צומת הלב שלנו, עדיף שננסה להתייחס לכולם בסובלנות ובאמפתיה מלכתחילה.
בסופו של דבר לכולנו יש קשיים והתמודדויות (בכל גיל). חלקנו חשים אותם בצורה חזקה יותר. חלקנו פחות. חלקנו סובלים מדבר אחד בצורה עזה יותר. חלקנו מדבר אחר. בצורה אחרת. חלקנו מתביישים מכך ומרגישים צורך להסתיר את זה. אחרים מרגישים צורך לחלוק זאת ולקבל תמיכה. זה לא הופך את ההתמודדות שלנו לפחות לגיטימית. זה לא הופך את הצרכים שלנו לפחות מכובדים.
בעבר גם לדיכאון הייתה קונוטציה דומה. פעם אדם שסבל מרגש כזה נחשב חלש ונחות. היום אנחנו יודעים אחרת. היום אנחנו יודעים להתייחס בסובלנות ואמפתיה לסובלים מדיכאון.
היעדר צומת לב גם הוא זכאי לאותם מידות סובלנות אמפתיה. גם הוא רגש לא נעים שאתו צריכים אנשים להתמודד. גם הוא רגש שלגיטימי לחוות.
למעשה, פעמים רבות חוסר צומת לב הוא אחד הגורמים לדיכאון. ללעוג לרעב לצומת לב לא מגן על דיכאון, הוא עלול לגרום לו.
במקום לחשוב האם ולמי מגיעה צומת הלב שלנו, עדיף שננסה להתייחס לכולם בסובלנות ובאמפתיה מלכתחילה.
אבל הן ילדות בנות פאקינג 12 בכיתה ו.
אין להן את הבגרות להבין את זה. אוקי?
בכיתה ו חצי מהחברים שלי היו כאלה (ולא בדיכאון אמיתי) ועד היום אנחנו צוחקים על זה.
קיצור, לא לכולן שם יש מודעות, אז במקום לצחוק עליהן מהצד תכניסו את המודעות הזאת לשכל הקטן שלהן.
ואגב, כן, צומי. אין מישהו שלא רוצה או צריך צומי.
אלה היצרים של האדם ואי אפשר לשנות את זה, אין מה לעשות.
אין להן את הבגרות להבין את זה. אוקי?
בכיתה ו חצי מהחברים שלי היו כאלה (ולא בדיכאון אמיתי) ועד היום אנחנו צוחקים על זה.
קיצור, לא לכולן שם יש מודעות, אז במקום לצחוק עליהן מהצד תכניסו את המודעות הזאת לשכל הקטן שלהן.
ואגב, כן, צומי. אין מישהו שלא רוצה או צריך צומי.
אלה היצרים של האדם ואי אפשר לשנות את זה, אין מה לעשות.
אם הן באמת בדיכאון הן לא ינסו לבקש רחמים מכולם ככה לפחות אני הייתי כשהייתי בדיכאון
אנונימי
בטח שאפשר לשנות את זה. אלוהים יכול לעזור לכל אחד להתגבר על הטבע החוטא שלו. גם אני בתהליך התגברות על כל מיני דברים.
מסכימה שזה לצומי אבל הכל טוב...
זה קצת פאתטי אבל כנראה שהן באמת צריכות את התשומת לב הזאת.
גם אני הייתי כל יום שולחת לתפוצה בוואצפ (שידור) "יום חרא" כי לאף אחד לא היה אכפת ממני בבית ספר ולא היו לי חברים, ובבית ההורים לא התייחסו בכלל.
כל יום בחיים שלי *היה* חרא אז אני מבינה אותן וזה לא קל פשוט ללכת לחבר שלך ולהגיד לו שאתה צריך עזרה אז הן פורקות את זה בסטורי...
(לפרוטוקול אני כבר לא ככה- יש לי חברים ומשפחה תומכת אז אני לא צריכה יותר לחפש צומי)
זה קצת פאתטי אבל כנראה שהן באמת צריכות את התשומת לב הזאת.
גם אני הייתי כל יום שולחת לתפוצה בוואצפ (שידור) "יום חרא" כי לאף אחד לא היה אכפת ממני בבית ספר ולא היו לי חברים, ובבית ההורים לא התייחסו בכלל.
כל יום בחיים שלי *היה* חרא אז אני מבינה אותן וזה לא קל פשוט ללכת לחבר שלך ולהגיד לו שאתה צריך עזרה אז הן פורקות את זה בסטורי...
(לפרוטוקול אני כבר לא ככה- יש לי חברים ומשפחה תומכת אז אני לא צריכה יותר לחפש צומי)
דיזינגוף סנטר מלא בילדים כאלה שעוד כמה שנים יתחרטו על זה לול.
למרות שזה יכול להיות ממש מעצבן בתכלס זוהי בעיה בפני עצמה, יש סיבה שהם דורשים את הצומי הזה. אבל זה בדרכ עובר להם.
פשוט להתעלם אפילו להוריד עוקב כדי לא לקבל איידס אדגי כל פעם שאתה פותח את האינטסגרם.
למרות שזה יכול להיות ממש מעצבן בתכלס זוהי בעיה בפני עצמה, יש סיבה שהם דורשים את הצומי הזה. אבל זה בדרכ עובר להם.
פשוט להתעלם אפילו להוריד עוקב כדי לא לקבל איידס אדגי כל פעם שאתה פותח את האינטסגרם.
~ lohetet
בנות 12 או 21 או 121, זה לא משנה. כל אחד מתבגר בצורה ובקצב שונה. דיכאון לא שמור לגיל מסוים. דיכאון ורעב לצומת לב וכל כאב או צורך נפשי אחר יכולים להיות נחלתם של בני אדם בכל מקום ובכל גיל.
זה לא משנה מה גרם להם להרגיש ככה. זה לא משנה האם זה משמעותי *בעיניך* או *בעיני אחרים*. מה שמשנה הוא מה ואיך *שהם מרגישים*.
במקום לצחוק על זה, תנסו להבין. במקום ללעוג לזה, תהיו סובלניים. אתם לא חייבים להעניק את צומת הלב, אבל אל תהיו אכזריים.
~ אנונימי
כשאתה היית בדיכאון אולי לא ביקשת רחמים, כי זו הייתה *החוויה שלך*. הן אולי כן מרגישות צורך לקבל את צומת הלב, כי זו *החוויה שלהן*. החוויות שלכם שונות אבל של אף אחד מאתכם אינה בעלת חשיבות פחותה.
דווקא מי שחווה קושי טוב שיהיה קשוב לקושי של אחרים. גם אם הקושי הזה שונה.
בנות 12 או 21 או 121, זה לא משנה. כל אחד מתבגר בצורה ובקצב שונה. דיכאון לא שמור לגיל מסוים. דיכאון ורעב לצומת לב וכל כאב או צורך נפשי אחר יכולים להיות נחלתם של בני אדם בכל מקום ובכל גיל.
זה לא משנה מה גרם להם להרגיש ככה. זה לא משנה האם זה משמעותי *בעיניך* או *בעיני אחרים*. מה שמשנה הוא מה ואיך *שהם מרגישים*.
במקום לצחוק על זה, תנסו להבין. במקום ללעוג לזה, תהיו סובלניים. אתם לא חייבים להעניק את צומת הלב, אבל אל תהיו אכזריים.
~ אנונימי
כשאתה היית בדיכאון אולי לא ביקשת רחמים, כי זו הייתה *החוויה שלך*. הן אולי כן מרגישות צורך לקבל את צומת הלב, כי זו *החוויה שלהן*. החוויות שלכם שונות אבל של אף אחד מאתכם אינה בעלת חשיבות פחותה.
דווקא מי שחווה קושי טוב שיהיה קשוב לקושי של אחרים. גם אם הקושי הזה שונה.
בתור מישהי עם דיכאון קליני מאובחן, זה מעצבן אותי שעל כל מקרה קטן יש כאלה שאומרים שהם בדיכאון.
דיכאון זה משהו למשך תקופה, ולא נגרם מכל דבר, גם הם אפילו לא יודעים מה זה דיכאון אז הם לא יכולים להגיד שהם בדיכאון ולמזלם הם לא.
דיכאון זה משהו למשך תקופה, ולא נגרם מכל דבר, גם הם אפילו לא יודעים מה זה דיכאון אז הם לא יכולים להגיד שהם בדיכאון ולמזלם הם לא.
אם הן לא באמת בדיכאון,
הן רודפות צומי=לא אכפת לי מה הן מעלות
לא מתחברת לסגנון
הן רודפות צומי=לא אכפת לי מה הן מעלות
לא מתחברת לסגנון
~ חתולי אנונימי
את לא יודעת את זה. דיכאון הוא ספקטרום רחב מאוד. דיכאון יכול להיות ממושך או חולף. דיכאון יכול להיות חד פעמים או חזרתי. דיכאון יכול להימשך שנים, או ימים או שעות. דיכאון יכול להיגרם מכל מיני גורמים ואין בהם קטן או גדול. דיכאון יכול להיות הרבה מאוד, בצורה שונה מאוד מאדם לאדם, ואפילו מתקופה לתקופה.
דיכאון גם לא חייב להיות מאובחן כדי להתקיים. לא כל דבר הוא דיכאון, נכון. אבל הוא גם לא מחכה שיאבחנו אותו.
את לא יודעת את זה. דיכאון הוא ספקטרום רחב מאוד. דיכאון יכול להיות ממושך או חולף. דיכאון יכול להיות חד פעמים או חזרתי. דיכאון יכול להימשך שנים, או ימים או שעות. דיכאון יכול להיגרם מכל מיני גורמים ואין בהם קטן או גדול. דיכאון יכול להיות הרבה מאוד, בצורה שונה מאוד מאדם לאדם, ואפילו מתקופה לתקופה.
דיכאון גם לא חייב להיות מאובחן כדי להתקיים. לא כל דבר הוא דיכאון, נכון. אבל הוא גם לא מחכה שיאבחנו אותו.
רק פסיכולוג יכול לאבחן דיכאון...ממה שלמדתי
להרגיש טוב זה בסדק אין אחד שלא הרגיש לא טוב אבל בשביל מה לבקש צומי? זה לא המקום הנכון לבקש תשומת לב
האמת ? שהן חסרות חיים . מצטערת אבל להגיד שאת רוצה למות וכל הבולשיט הזה רק ירחיק אותי ממך כי אני באמת *שונאת* בנות דיכאוניות שרוצות לדכא את כל הסביבה שלהן ולא רוצות להסתכל על הדברים החיוביים , אני מבינה שיש כאלה בדיכאון אבל זה לא צריך להיות כל הזמן ככה כאילו באמת שצומי זה ממש לא הפתרון , אם את צריכה עזרה בואי ותגידי . כי רוב הפעמים כשמישהו רוצה צומי אני פשוט מתרחקת .
נו ברור שזה צומי..
זה כמו הילדות פה ש"בוכות" על כל דבר.
"אוי הקראש לא עשה לי לייק אוי אני בוכה פה!!!"
זה כמו הילדות פה ש"בוכות" על כל דבר.
"אוי הקראש לא עשה לי לייק אוי אני בוכה פה!!!"
אנונימי
למען האמת אני הייתי כזאת.
באותו גיל עוד לא הייתי מעוניינת להיכנס לתוך כל הקטע של הרשתות החברתיות אבל חיפשתי המון תשומת לב בדרכים גרועות יותר.
הייתי פוצעת את עצמי, הייתי בוכה הרבה, הייתי מפתחת ריבים ועושה ריגשי על כל דבר קטן רק כדי לקבל יחס שהיה כמעט ולא קיים בחיים שלי..
אני חושבת שאם היה לי אינסטגרם בגיל הזה יכול להיות שהייתי כמוהן וזה היה חוסך כל כך הרבה צלקות .
באותו גיל עוד לא הייתי מעוניינת להיכנס לתוך כל הקטע של הרשתות החברתיות אבל חיפשתי המון תשומת לב בדרכים גרועות יותר.
הייתי פוצעת את עצמי, הייתי בוכה הרבה, הייתי מפתחת ריבים ועושה ריגשי על כל דבר קטן רק כדי לקבל יחס שהיה כמעט ולא קיים בחיים שלי..
אני חושבת שאם היה לי אינסטגרם בגיל הזה יכול להיות שהייתי כמוהן וזה היה חוסך כל כך הרבה צלקות .
אנונימית
זה מפגר
גורם לאלה שבאמת בדיכאון להראות נוראי
גורם לאלה שבאמת בדיכאון להראות נוראי
כל אחד עשה דברים מביכים וקרינגים שהוא היה קטן
המביכים באמת אלו הילדות בנות ה16 שעושות את זה
המביכים באמת אלו הילדות בנות ה16 שעושות את זה
זה פשוט דוחה, זה שאתם ככה שופטים. אני חושבת שאם ילדה רוצה תשומת לב ומוכנה לעשות לעצמה דברים היא כנראה צריכה עזרה. ודחוף. ואף אחד מכם לא יחליט של מי המקרה "חמור" יותר. כן, גם ילדה בת 12 יכולה להיות במצוקה.
השפיטה הזאת של מי המקרה חמור יותר , פשוט ה ר ס נ י ת
השפיטה הזאת של מי המקרה חמור יותר , פשוט ה ר ס נ י ת
וכן, מדברת בתור אחת שיש לה חיים כביכול מושלמים, מקבלת כל מה שבא לי, יש לי אבא מדהים ומשפחה תומכת. וכן, עדיין יש לי מצוקה, שיכול להיות שאם הייתה מטופלת קודם לא הייתי מגיעה לאשפוז פסיכיאטרי. אז תחשבו לפני שאתם מגיבים. יש אדם מאחורי המקלדת ששקוע בבוץ. אתם לא חייבים "לקבל" את זה או לעזור אבל פאק, אל תקטינו את המצוקה של מישהו אחר.
בתור אחד שסובל מדיכאון הייתי מעיף לאנשים כאלה כאפה בוכים על סתם דברים מטופשים בזמן שיש כאלה שבאמת סובלים מדיכאון תפסיקו לחפש צומי
לא בהכרח צומי, זה דיכאון התבגרות
צריך לתת להן להתמודד עם זה
הן בידיוק מתבגרות. רק מתחילית להבין תחיים
צריך לתת להן להתמודד עם זה
הן בידיוק מתבגרות. רק מתחילית להבין תחיים
אנונימי
אני בתור בת 13 יכולה להגידו שאובחנתי כבר בגיל 11 ותמיד היו סביבי את האנשים האלה ובכל הגילאים, לא רק 11-13 . זה מציק, נכון.
אבל בתכלס זה גיל ההתבגרות ולדעתי כולם עוברים את זה במצב כזה או אחר. אם זה מפריע אפשר להתעלם אבל גנראה שהן רוצית תשומת לב והן רואית את הדרך הזו כדרך פשוטה יותר.
ככה זה לפחות מהנקודת מבט שלי
אבל כמובן שיש גם כאלו שנגררות או כאלו שחושבות שזה בוגר להפגין דיכאון אז הן עושות את זה וכנרכב שבעתיד הן יתחרטו על זה שבזבזו את הילדות שלהן בלהפגין רחמים.
אבל בתכלס זה גיל ההתבגרות ולדעתי כולם עוברים את זה במצב כזה או אחר. אם זה מפריע אפשר להתעלם אבל גנראה שהן רוצית תשומת לב והן רואית את הדרך הזו כדרך פשוטה יותר.
ככה זה לפחות מהנקודת מבט שלי
אבל כמובן שיש גם כאלו שנגררות או כאלו שחושבות שזה בוגר להפגין דיכאון אז הן עושות את זה וכנרכב שבעתיד הן יתחרטו על זה שבזבזו את הילדות שלהן בלהפגין רחמים.
סתם בנות שלוקחות משפטים מעמודי משפטים של דכאון.חצי מהחברות שלי הן כאלה ובאמת שאני לא מבינה את זה זה כבר נהיה מאוס לדפדף בסטורי ולראות את אותם המשפטים
*עריכה*
חחח מסכימה עם הילדה שמעליי :)
*עריכה*
חחח מסכימה עם הילדה שמעליי :)
לא מכירה בנות כאלו כי אין לי אינסטגרם אבל תני להן לקבל תצומי שהן צריכות , בסוף ימאס להן והשפיות תשיג אותן...
אני אישית עשיתי אבחון אז אני מניחה שאני לא כזאת ...
הן לא יודעות איזה כואב זה להרגיש דיכאון , מה זה באמת אומר "להיות" בדיכאון .
כל בוקר להתעורר ולחשוב שאין לך בשביל מה לחיות יותר , שכל העולם נגדך , כל דבר קטן שרע קורה לך , אפילו אם זה זה שאיבדת את החולצה הכי אהובה עלייך מכניס אותך לדיכאון של החיים .
אני אישית עשיתי אבחון אז אני מניחה שאני לא כזאת ...
הן לא יודעות איזה כואב זה להרגיש דיכאון , מה זה באמת אומר "להיות" בדיכאון .
כל בוקר להתעורר ולחשוב שאין לך בשביל מה לחיות יותר , שכל העולם נגדך , כל דבר קטן שרע קורה לך , אפילו אם זה זה שאיבדת את החולצה הכי אהובה עלייך מכניס אותך לדיכאון של החיים .
נכון יש בנות שבאמת יש להן דיכאון אבל אני בטוחה שהן לא יעלו את זה לסטורי כי זה פשוט מטומטם אני באמת סולדת מילדות כאלה זה דוחה זה באמת מגעיל אותי וזה רק צומי
אנונימית
חכי לא ראית את טיקטוק כל הילדות צומי שם זה משהו
הכל צומי
הכל צומי