שנתיים אחרי הפרידה- לא מצליח לתפקד זה הגיוני?

לפני שנתיים מי שהייתה חברה שלי נפרדה ממני, דיי משום מקום, דיי עם תירוצים מאד עלובים.
ניסיתי להילחם עליה, אבל זה לא עזר, לא היה לה אכפת ממני בכלל, והיא מאד מהר התחילה לצאת עם מישהו אחר.

עד הפרידה יצאנו ביחד שנה, ולפני זה היינו ידידים טובים מאד כשנתיים.

היא הייתה האדם הכי קרוב אלי בחיים שלי (אין לי משפחה).

מאז עברו שנתיים - ואני לא מתפקד.

אני חושב עליה כל יום, כמעט כל דקה.
אני אוהב אותה וכועס עליה בו זמנית.
קשה לי למצוא עניין בבנות אחרות.
קשה לי האמת למצוא עניין בשום דבר, לא בלימודים, לא בעבודה, ואני ימים רבים מבלה במיטה בלי לעשות כלום חוץ מלבהות בפלאפון.

ניסיתי טיפול פסיכולוגי, טסתי לחו"ל, ניסיתי לצאת עם בנות אחרות, כדורים נגד דיכאון - ואני עדין לא מצליח להיות מאושר.

אני פשוט לא מצליח לעכל את זה שהאדם הכי קרוב אלי, שאהבתי אותו כל כך, שסמכתי עליו כל כך הרבה, פשוט יעזוב אותי ככה כאילו כלום לא קרה.

מה עושים?