מה הדבר הכי חצוף שאמרתם למורה?

"טוב אחי"

לא אמרתי שום דבר חצוף נודר
סתם אבל אני מפחדת להתחצף למורות או משהו. .

כשהייתי בכיתה ג' הייתי די סתומה והיה יום על טבעי לפני פורים, התחפשתי לערפד וסירבתי ללמוד מתמטיקה, כשהיא שאלה למה צעקתי עליה שערפדים לא לומדים חשבון.
חשבתי שאני מצחיקה ריפ

קראתי לה "בת ז*נה* מול כל הכיתה כי היא לקחה לי את הפלאפון. לקחתי את הפלאפון מהמנהלת ולא נכנסתי יותר לאף שיעור שהיא לימדה.
(כשעליתי לחטיבה גיליתי שהבן שלה איתי בכיתה מה שיצר מצב מביך מאוד.)
עריכה:
פעם מורה אמרה לי שאני מתנהגת כמו לסבית ושאני צריכה להפסיק להסתובב עם כל כך הרבה בנים כי זה מעביר את המסר הלא נכון אז אמרתי לה שהיא יכולה לקפוץ לי ושאני יכולה לדאוג שיעיפו אותה מהבית ספר על מה שהיא אומרת לי עכשיו ואז היא נבהלה ולא דיברה איתי יותר.

שאלתי אותה אם אפשר לאכול קינדר בואנו כי הוא נמעך לי בתיק
ואז היא אמרה לא
אז פשוט פתחתי לה את הקינדר בואנו מול הפנים ופיתחנו שיחה באמצע השיעור של המהפכה הצרפתית על למה אני צריכה לאכול את הקינדר בואנו הזה בשיעור שלה
כן אני קצת לא מתחצפת
חוץ מהפעם הזאת שזרקתי למורה למדעים מיני מטוס נייר לראש וכתבתי עליו הגבות של ענת כחולות נכון? וזה היה מכוון לידיד שלי.

אני הייתי בכסאח עם המורה לתנך שלי בכיתה י
חחח.

אני כל הזמן הייתי יוצא או מאחר לשיעור שלה

והיא כזה כל הזמן.
"לאן אתה הולך?!"
ואני כזה צעקתי לה
"החוצה נמאס לי מהשיעור"
או שבכלל לא הייתי עונה פשוט הייתי קם והולך.

והילדה שכתבה מעלי,זה נקרא חוצפה....

זה לא משנה,זה נקרא חוצפה ;}
את גם פירטת לפעמיים את הסיטואציה ;}

את חושבת שפירטתי, אני לא.
ואני לא חושבת שזה נקרא חוצפה. הן לא יחליטו עלי. זה לא שאני מפריעה או משהו.

"מה שתגידי"
"מה את רוצה!"
"את שומעת מה שאת רוצה"
"בית ספר של מפגרים"
"את יכולה להמשיך להגיד את זה,אני לא עושה את זה"
"איזה מציקה"
ויש עוד הרבה,ואני לא מתגאה בזה בכלל

אני שונאת אותך, באמת היה יותר טוב אם לא היית בעולם הזה, את חושבת שאת יודעת יותר ממני ומבינה יותר ממני אבל אם היית מבינה בנושא ברמה שלי והיית שומעת מישהו אומר את זה את היית מתפוצצת מצחוק מרוב שאת נשמעת מפגרת, את לא מבינה כלום, אל תצעקי עלי למה כי אני לא מוכנה לנהל שיחה עם אנשים שלא נותנים לי את הכבוד הראוי, אם את רוצה לנהל איתי שיחה לדברי בנועם ואל תצעקי ותתנהגי כמו חיה, את לא תגידי לי מה לעשות, אני אצייר בשיעורים כי את אולי מורה אבל את לא ההורים שלי ואת לא תגידי לי מה לעשות. באתי לבית ספר כדי ללמוד, וזה לא אמור להיות אכפת לך איך כל עוד אני לא מפריעה בשיעורים. תאמיני לי שאני מספיק בוגרת ואחראית כדי להחליט לבד מתי קשה לי מידי להתרכז וכשקשה לי, אני אצייר, ואת לא תגידי לי אם אני יכולה או לא. המורה אני יוצאת לשירותים "לא עכשיו" לא שאלתי, הודעתי. איזה ילד אחד שאל אם מותר לאכול והמורה ענתה לו לא אז הוצאתי חטיף ואכלתי והיא שאלה אותי "למה את אוכלת?" אז עניתי "מין הסתם כי אני רעבה, הרי למה בן אדם אוכל?" ואז היא אמרה לי להכניס ואז אמרתי לה "מה את רוצה שאני אמות פה ברעב? אני רעבה אככ.... אוי הבטן.. אני חושבת שאני עומדת למות מרעב... חייבת. לאכול. חטיף. ואחרי שאמרתי את זה המשכתי לדבר עם חברה והיא פשוט התפוצצה מכעס ואמרה לי שהיא תגיד אותי למחנכת ואז אמרתי לה " קוראים לי נגה ברעם כיתה ו4 מחנכת מיכל עופר, אה ותמסרי לה דש על הדרך" ויש עוד הרבה דברים.
אני לא ילדה חצופה, אני פשוט ילדה אמיתית.

לילדה שאמרה לי שזה נקרא חוצפה; את לא יודעת מה קרה בכלל אין לך זכות לדבר. תאמיני לי שאני יודעת מצויין מה חוצפה ומה לא גם בלעדייך.

אה סבבה