אני בת 17 ועובדת במלצרות ואני זאת שמשלמת על בשיעורי נהיגה והלייזר. בזבזתי החודש יותר מ2000 על בגדים ואני מרגישה עכשיו

לתת לי את ה3000

אל תהיה כל כך קשה עם עצמך.
זה לא כיאלו גנבת את הכסף, עבדת עליו קשה וקצת פינקת את עצמך, לא נורא.
בפעם הבאה אולי תשימי לעצמך תקציב לבגדים לחודש ותנסי לעמוד בו, וכל השאר תחסכי.
גם 3000 שקל זה משהו שאין להרבה אנשים שאני מכירה, תהיה גאה!

אני תמיד משתמש במדיניות שאני קורא ויתור יחסי (סתם מנסה להשמע כלכלן חחח)
קיצר מה שאני עושה אחרי הוצאה גדולה זה לחשוב:
"על מה אני יכל לוותר לפרק זמן מסויים, על מנת להגיע בחזרה לאותו מאזן פיננסי?"
אז אם פיצה עולה 60 שקלים, ואני אוכל פיצה פעמיים בחודש, וקניתי מוצר ב300 שח, אז במשך חודשיים וחצי אני אוותר על פיצה.

כמובן, אני יכל לוותר על פיצה לא למשך חודשיים אלא חודש נגיד, ואז חסכתי 120 שח, ואני מחשיב את זה כאילו ירדו לי מהכיס 180 שח במקום 300 על המוצר השקניתי

עובדה פסיכולוגית:
תחושת החסכון חזקה יותר מתחושת רווח.