כשאתה עצוב אתה לא עושה כלום עם עצמך כשאתה שמח אתה עושה את עצמך

when you're sad you're not doing anything.
when you're happy you're doing you. [בעיקרון למרות שלא אהבתי את התחביר]

וואי מסכימה עם המשפט....

שואל השאלה:
למה לא אהבת את התחביר

לא כל כך מסכימה.. הרבה פעמים עצב ותסכול עמוק מוציאים ממני דברים מטופים ויכולות שבכלל לא חשבתי שיש לי ולעומת זאת שמחה הרבה פעמים משאירה אותי במקום ובאזור הנוחות וגורמת לי להיות שאננה מדי.. לפעמים גם לא אבל אני עדיין לא חושבת שיש קשר בין ספציפית העצב או השמחה שלי למידת ההגשמה והעשייה שלי. אני חושבת שגם עצב וגם שמחה הם רגשות מאוד מאוד חשובים ואפילו יפים בחיים. מה שמשפיע זה בעיקר היכולת שלי לפרק ולהבין את הרגשות ולהפריד בינן לבין המציאות כדי להצליח לנתב את הרגש למקום של עשיה ושינוי. ברגע שאני לא מסוגלת להתמודד עם עומס המחשבות שלי אני קורסת לתוך עצמי אבל ברגע שאני מסוגלת להתעמק בהן ולנתח אותן צומחות לי תובנות ויצירות ומעשיים שמבחינתי הם מהפכניים. וזה יכול להיות רלוונטי לגבי כל רגש.

שואל השאלה:
סבבה תודה על התגובה באמת מעריך ואני חושב שזה תלוי אצל כל בן אדם אולי יש כאלה שיזדהו איתי שברגע שהם עצובים הם נכנסים לדיכאון ופשוט לא יעשו כלום עם עצמם ורק יבכו במיטה או משהו

אני דיי מזדהה עם מה שאתה אומר לא אשקר

שואל השאלה:
תודה:) נקווה שיהיה יותר טוב בחיים

מקווה שגם לך
אני כאן אם תצטרך לדבר עם מישהו או לפרוק