אתם חושבים שהאמונה באלוקים/ לא מאמינים, השפיעה על האופי שלכם ועל מי שאתם?

לא ממש האופי שלי נשאר די אותו דבר גם שהאמנתי וגם שהפסקתי להאמין

ברור, זה משפיע על הרבה דברים בחיים

אני חושבת שלחזור בשאלה הפך אותי ליותר חופשיה ופחות אופטימית

קצת.
יש תקופות שאני הרבה פחות בטוחה ויש תקופות שאני יותר בטוחה ומאמינה. זה מסע כזה שלא בדיוק מורגש.
אני שואלת שאלות, אני באמת רוצה לדעת. אני לא מסכימה עם יותר מדי דברים, יש המון מנהגים שנראים לי מאוד לא לעניין וכאילו אנשים עושים מה שאמרו להם מבלי לעצור ולחשוב "רגע, מה אני עושה בכלל".. בין אם זה חיצוני ובין אם פנימי.
אני לא כזאת. אני לא אעשה מה שאומרים שצריך לעשות מבלי להבין.. זה נראלי קצת לא אמין כזה. אני לא בטוחה שזה מה שה' רוצה בכלל. וכן, השאלות האלה, הביטחון בה', הדיבור אליו כשקשה, כששמח, כשמתסכל, כשלחוץ.. זה עושה משהו. זה משנה בך משהו אם תרצה ואם לא, וכמובן שלדעתי לטובה.

חד משמעית

ברור, שהאמונה לי שקב"ה גדלה (תמיד הייתי מאין, אב ללא לעמוק) - נייהתי יותר אכפתי.