אלוהה לכם - סיפור ארוך, מוכנים? לפני חצי שנה בערך, אמרתי לחברה הכי טובה שלי שיש לי רגשות כלפיה. התשובה שלה הייתה אולי... בגלל שהיא מרגישה שהיא לא רוצה חבר(או שהיא לא רוצה אותי ולא נעים לה לומר). והמשכנו הלאה. והתנהגנו כאילו לא אמרתי את זה.
טוב. אתמול? אתמול בטעות היא קראה הודעה שהיא לא הייתה צריכה לקרוא. ואז היא נזכרה בזה(שיש לי רגשות כלפייה). ואז היא רצתה שנדבר על זה היום, ואז דיברנו על זה והגענו שוב לשום מסר ושום תשובה. ושוב היא לא רוצה חבר. אבל הייתה כל כך מהורהרת, כאילו היא רצתה לומר עוד ואין לי מושג מה. היא לא הייתה מוכנה להוסיף. זהו. רק רציתי לפרוק. לילה טוב לכם שם.