ילד מהשכבה שלי גרם לי לאנורקסיה (סיבות בפירוט), אם אני אתלונן למורים מה יעשו עם זה?

שואל השאלה:
אני לא רוצה שההורים שלי ידעו מזה

שואל השאלה:
וזה באמת מה שקרה, אני בן אדם שהתגובות שלו חזקות

אם הוא מציק לך, את צריכה לדווח על זה גם אם זה "בצחוק", אם זה מצחיק רק צד אחד ואת הצד שנפגע אז כנראה שזה לא מצחיק.
ואם התגובות שלך באמת חזקות, אז אל תהיי פרייארית ותספגי את זה, תשיבי מלחמה, אל תנסי להעלים את עצמך על ידי להפוך את עצמך לאנורקסית, זה ממש לא פיתרון ואת בטח מודעת לזה.

תראי זה לא שהוא לקח לך את האוכל ולא נתן לך לאכול... צריך להיות ריאלים. אם הוא הציק לך ברור שאת צריכה להתלונן. אבל את לא יכולה להגיד שבגללו את סובלת מאנורקסיה.

שואל השאלה:
^אתה גורם לי להרגיש רע עם עצמי בגלל זה, זה סתם גורם לי להרגיש אשמה על תגובה שלא צפיתי כמה חזקה היא תהיה ושאין לי מושג איך לשלוט בה

שמעי.... קחי את עצמך בידיים ופשוט תפסיקי להזיק לעצמך, אם את רוצה לעלןת במשקל אז בכלל.
אין סיבה שבגלל האהבל הזה תהפכי לאנורקסית, זו לא אשמתו שזה מה שהחלטת, אל תפילי את זה עליו.
הוא כן פגע בך, אבל תביני שלהפוך לאנורקסיה לא צריך בכלל לעמוד על הפרק, את צריכה לעמוד על שלך ןלא לספוג את הציניות שלו.

שואל השאלה:
אני יודעת שזו לא אשמתו כי האנורקסיה זו בעיה שלי ולא שלו.
אגב, אני לא בחרתי להיות אנורקסית ולא לאכול, אני פשוט מרגישה שאני חייבת לא לאכול.

זה הכל פסיכולוגי.
אם את לא מרגישה שאת חזקה מספיק כדי לשנות את זה, אני חושבת שתצטרכי עזרה מקצועית של דיאטנית או פסיכולוג.
אבל לפני שאת פונה לזה בכלל, תנסי לחזק את עצמך בלי עזרה מקצועית.
תנסי בכל כוחך.

יענישו אותו כנראה אבל ברור שתגידי להם ולהורים שלך ותעשו בלאגן עד שהוא יחטוף מה שמגיע לו על ההתנהגות

הם יעבירו בטח להורים שלו ואולי יתנו לו עונש

בן אדם כזה קטן גרם לך לככה זה אומר שאין לך ביטחון בכלל וזה לא אשמתו כי ככה זה אנשים אוהבים לדרוך עליך אז רם זה לא היה הוא היה בא עוד אחד כזה עוד כמה זמן את צריכה לדעת מה את שווה וזהו

היי אני בדיוק מבינה אותך! אני גם סובלת מאנורקסיה ומטופלת במחלקה להפרעות אכילה (לא באשפוז).
בדיוק מה שאמרתי, שזה לא דברים שקורים סתם ככה יש עוד טריגרים ולהאשים את הכל עליו לא יעזור לך תוכלי לספר שהציק לך אבל להאשים בו את הכל זה וואחד תיק.
אני ממש מסכימה שטריגרים זה משטויות ככה קרה לי....

תראי את יכולה להתלונן עליו אבל בסופו של דבר הבעיה נשארת.
ואנורקסיה זה דבר ממש אישי ופרסונלי וזה לרוב לא נגרם רק מהצקות. אלא בגלל הנפש שלך ומעוד דברים שיושבים לך על הלב
אני ממליצה ללכת למרפאה להפרעות אכילה בשניידר/ תל השומר לפני שזה מחמיר.

הוא אולי לא בסדר אבל במישורים אחרים ולדעתי לא אשמתו באמת שלקחת את זה למקום הזה

שואל השאלה:
אנונימית אני יודעת שזה יהיה רציני מאוד אם אני אאשים אותו בכל זה, כי הרי אמנם הוא החמיר את החוסר ביטחון והביישנות שלי, אבל הוא לא *הפך* אותי לכזאת. הוא אף פעם לא גרם לזה שיהיו לי תגובות קיצוניות כשמשהו קבוע, אלא רק גרם לאחת כזאת. והוא בכלל לא קשור לעובדה שאני קוראת על הפרעות אכילה.

זאת הסיבה שאני פוחדת להתלונן, כי לא יהיה למורים מה לעשות עם הילד הזה בנוגע לזה ואז הוא ידע ויציק לי עוד יותר.

שואל השאלה:
לאנונימית שבין trapped under ice לנערה ממוצעת
את באמת ממש צודקת, זה לא רק שהוא מציק לי, אני גם בן אדם עם תגובות חזקות ואני גם די ביישנית ואין לי הרבה ביטחון, אחרת בחיים לא הייתי מגיבה להצקות שלו ב"אני רוצה שהנוכחות שלי תהיה כל כך קטנה שהוא לא ישים לב אלי"

ואני רואה לפי חלק מהתשובות שאני צריכה להבהיר משהו: כמעט בכל המקרים, הפרעות אכילה הן לא בחירה. אין שליטה בהפרעות אכילה (ואני הבנתי את זה מההפרעות אכילה הקודמות שהיו לי, שאז לא אכלתי כדי להרגיש שליטה ובדיעבד הבנתי שזה שהיו לי טריגרים אומר שלא היתה לי שליטה ושזו היתה רק אשליה). זה או שיש לך את זה או שאין לך את זה. אנשים עם הפרעות אכילה לא מרעיבים את עצמם כי הם רוצים, הם מרגישים שהם חייבים. אי אפשר לדעת אם ומתי תתפרץ אצל מישהו הפרעות אכילה, אבל דבר הכי קטן יכול לגרום לה להתפרץ, כמובן בעיקר כשיש רקע רע. זה לא שליטה או פעולה שנעשתה מרצון, זה אובדן שליטה והמון טריגרים ופחד ובושה.
אני לא מאשימה אף אחד שלא הבין את זה.

שואל השאלה:
טוב, הגעתי למסקנה שאני לא רוצה לצאת החלשה, ולדבר עם מישהו על ההצקות של הילד הזה, אז אני אחזור לאכול רגיל (זה גם גורם לדימוי גוף שלי להיות הרבה יותר חיובי ויציב כי ככה הוא יהיה יותר קבוע ופחות שדוף וכי אני מכבדת את הצורך שלי באוכל)

אם את מסוגלת לזה שאפו. הלוואי ויכולתי פשוט לעשות את זה....
בהצלחה ממש!

אני באופן אישי ממליצה לך לפנות ליועצת ולומר לו שהוא מציק לך על (לא יודעת מה)
ותכמרי שבין היתר זה מאוד משפיע על התדמית בגוף שלך וזה. ואת רוצה שיטפלו בי באופן אישי

שואל השאלה:
הוא לא משפיע לי על הדימוי גוף, גם לפני שחליתי וגם עכשיו אני מרגישה רזה מדי

לא משנה, תספרי שזה משפיע עלייך ככה או אחרת. את לא צריכה שיציקו לך במצב פגיע כזה.
ותזכרי שהבעיה לא תיפטר ככה סתם, צריך להמשיך ולהילחם.