האם שיקרתם פעם להורים שלכם על דברים גדולים? אם כן, על מה?

שיקרתי לאבא שלי שאני מניח תפילין במשך חצי שנה(הייתי בגיל 13 וחצי וההורים שלי גרושים כבר עשר שנים בערך)
לאבא שלי חשוב הקטע של הדת אבל הפסקתי להאמין ואני מסורתי עכשיו אבל לא יכלתי להרגיש בנוח לספר לו.
הוא קיבל את זה קצת לא בטוב אבל אנחנו בסדר כיום(בן 17)

שיקרתי כל תקופת הילדות (14-17) שאני לא מעשן או שותה וכל פעם שאני יוצא אמרתי שאנחנו בכלל הולכים לסרט חחח

כשנסעתי לבנות זוג שלי לשעבר (כל אחת בתקופה אחרת) הייתי צריך לשקר להם כל הזמן

מה את מחשיבה דברים גדולים זה תלוי..?
אני לא אומרת להם שאני עובדת יותר משתי משמרות בשבוע כי הם מרשים רק שתיים אז אני הולכת לישון אצל חברה פשוט (המשמרות שלי יכולות להיגמר בשמונה בבוקר אז בגלל זה)
הם לא מודעים לאף בן שיצאתי איתו וכל פעם שנפגשתי איתו אז הסתרתי את זה מהם
שאני עישנתי ירוק... לא נוגעת בזה יותר
ששתיתי מגיל 15 (ההורים שלי מהדור הישן)
רכבתי על אופנוע והם בדיוק ראו ושאלו אותי על זה והכחשתי אבל בסוף הם גילו
נפגשתי עם מישהו שיצאתי איתו לפעמים עד הבוקר ואמרתי להם שאני אצל חברים
שיש לי תעודת זהות מזויפת
שאני משתכרת באופן טפשי ולא חכם
שאני חושבת על זה רוב הזמן אני משקרת להם.
יש לציין שהם בקושי סומכים עליי בעקבות כל זה
וזהו.. אני הייתי אני אתם הייתם אתם ואשאר אנונימית כי יש פה יותר מדי אנשים שמכירים אותי .

אמרתי להם שאני יוצאת עם חברים הלכתי להיפגש עם ידיד מהאינטרנט (אני והוא חברים טובים עכשיו והם גם יודעים על זה)
חזרתי מאוחר בלילה ואמרתי להם שחזרתי מוקדם

הטרדה מינית.

בכיתי כמעט שעה והעיניים שלי היו נפוכות ואדומות בטירוף!! יצאתי לקחת מים מהמטבח ושאלו אותי אם בכיתי ואמרתי שלא...
נ.ב
אני בוכה ככה בלילות כבר מעל לשנה..
אבל התחלתי לקבל עזרה :)