לדתיים מבינינו- אתם מתביישים בזה שאתם דתיים? פעם הייתי מתביישת אבל לאחרונה נהייתה לי גאווה בזה שאני שומרת תורה ומצוות.

כשהייתי דתיה לא התביישתי
לפעמים הרגשתי לא בנוח או קצת מוזר בסביבה מחאה בחילונים כי הרגשתי ששופטים אותי אבל לא התביישתי

ישלי גאוות יחידה מטורפת-ת-ת חולה על דתיים

ממש לא! בחברה חילונית אני אפילו מרגישה צורך לעשות יותר מצוות ולייצג את ה' בכבוד יותר מבדרכ.

לא, בכלל לא.
והעובדה שהסביבה "מאשרת" ומעודדת את זה אצלי, בכלל עוזר.

להתבייש? אני לגמרי גאה בזה,שמה פס על כולם ומרחמת על אלה שלא שומרים מצוות,ובחברתם אני מתאמצת נקשרת ואוהבת יותר את המצוות ואת הזכות הגדולה שבהן!

לא, ממש לא.

לא מתבייש באמונות שלי.

להתבייש? במה יש להתבייש? זו זכות גדולה!!!!

להפך, אני כאה בזה. הלכה ראשונה בושלחן ערוך (אורח חיים, סימן א) שלא להתבייש מפני המלעיגגים בעבדות ה' יתברך.
מי שלא שומר תורה ומצוות - הוא רציך להתבייש בך שהוא עובר על החוק ים של מלך העולם.