אני לא מסוגלת להישאר בבית יותר:(

(בת 17 וחצי)
אני פשוט לא מסוגלת.
כל פעם שאני יוצאת אני מאושרת וטוב לי ואני שמחה.
ואיך שאני רק מגיעה לרחוב של הבית שלי אני לא רוצה לחזור.
לא רוצה :(
המקום מדכא אותי.
הבית מלא בשנאה ומלא באנשים שאני אמורה לקרוא להם המשפחה שלי אבל הם כולם זרים לי.
אני לא מקבלת שום הרגשה של רוגע של ביטחון של - בית.
אני לא יודעת כבר מה אני יכולה לעשות?
אני עוד לא פותחת את הפה ואני כבר שומעת את הזלזול מגיע מהחדר השני.
כל הבית מתערב לי בשיחות, מוריד אותי ואת הרצונות שלי למטה.
אני סובלת בבית יותר ממה שאני מרגישה פה הגנה.
אני עוד מעט מתגייסת ואז אולי אני אהיה רחוקה מהבית.
אבל עד אז? מה אני אעשה עד אז?
כל יום אני רק רוצה לברוח מכאן רק רוצה להיעלם.
חצי שנה זה הרבה זמן.
כל יום להרגיש פחד לפתוח את הפה כי כולם ישפטו אותי וירדו עלי ויצחקו עלי.
אני לא רוצה להישאר פה יותר אני באמת לא רוצה.
אבל לאן אני יכולה ללכת ??
אני לא רוצה להיות פה יותרר!