33 תשובות
כי אין להן רעב
נראה לי שבגלל שזה נפשי אז הם פשוט מרעיבות את עצמן מבלי להרגיש רעב או משהו ...
יש רעב פשוט מתגברים עליו
מבחינתן זה לא "להצליח" אין הצלחה באנורקסיה, הן לא שולטות על זה, זו מחלה, זה עונש
כן מרגישים רעב, כמו כל בן אדם אחר. פשוט חייבים להתמודד איתו.
יש להן רעב הן בכל זאת בנות אדם, הן פשוט לא מסוגלות לאכול
אנורקסיה זו מחלת נפש הרעב זה לא בדיוק משהו שמפריע להם
אבל אוכל זה החיים!
שואל השאלה:
אל תשפטו
אבל ניסיתי כל כך הרבה פעמים להרעיב את עצמי ונשברתי ביום הפאקינג ראשון
אנונימית
הן רוצות לאכול, הן מרגישות רעב. להיות רעב זה עניין טבעי אשר הגוף משדר למוח בשביל לשרוד.
ההבדל בין אנורקסיות לאדם רגיל, הוא שהן כל כך שונאות את הידיעה שלאחר שיאכלו הן יכניסו קלוריות לגוף. ישנן אנורקסיות אשר אכן אוכלות אך זה בקטנה- רק בשביל לשרוד. חתיכת תפוח פה, פירכית שם. יש גם בדרך כלל בולמוסים (אכילה מופרזת) עקב מאכל טעים או רעב בלתי רגיל, ולאחר מכן ישנן רגשות שנאה כלפי עצמך ואתה כועס על עצמך מפני שהכנסת קלוריות לגוף ולא הצלחת להשתלט על הרעב. בדרך כלל הן מוציאות את מה שהכניסו דרך קיא.
הרעב כן מפריע, מן הסתם.
עם הזמן מאמנים את הגוף, לומדים להתעלם מההרגשה של הרעב.
לומדים לאהוב אותה.
למה שתעשי את זה זה באמת כלכך מפגר לשחק בבריאות שלך
בתור אחת עם הפרעות אכילה לשעבר זה אפילו קצת מכעיס ומעליב. תלכי לדיאטנית שתתן לך תפריט דיאטה נורמלי.
למה לרצות לאמץ לעצמך הרגלים כאלה והפרעה נפשית בכוח כשיש בנות שאשכרה בתוך זה ולא ביקשו את זה וזה לא בשליטתן והן אשכרה לא מסוגלות לצאת?
שואל השאלה:
ניסיתי תפריט דיאטה נורמלי אבל לא ירדתי גרם הייתי שוקלת את האוכל שלי ואוכלת 1200 קלוריות זה פשוט לא עובד עליי הצלחתי לרדת 7 וחצי קילו ואז חצי שנה של תפריט ולא ירדתי גרם ועכשיו בפסח ובתקופה האחרונה עליתי לפחות 5 קילו אני מרגישה פרה ובא לי להעלם נהייתי טנק בא לי להרעיב את עצמי ואני פאקינג לא מצליחה
אנונימית
אבל הינה עובדה שאת אומרת שירדת 7 וחצי! ואז המשקל נעצר אוקיי לא בוף העולם, ירידה איטית היא הכי בטוחה למה וויתרת כלכך בקלות? בגלל שוויתרת עלית את ה5 האלה, תחזרי למסלול כי הרעבות לא יועילו בכלום להיפך הן יגרמו לך לעלות יותר ביום שאחרי.
סתם שתדעי שצומות גורמים לשריםה של תאי מוח שלא מתחדשים (אין פחא שאני כזאת סתומה)
אם את לא יודעת, ברגע שנגמרים לבנאדם או שאין לו מספיק תאי מוח כדי לתפקד = הוא מת
ומן הסתם יש לך מלא תיאבון אחרי יום של צום נכון? משמע את גם עולה במשקל אחרכ וגם שרפת לעצמך תאי מוח בראבו כישרון
שואל השאלה:
זה קורה רק לבנות בתת משקל ואני פאקינג שוקלת איזה 60 או 63 קילו אני 1.53
אנונימית
אהה לא זה לא, אפשר למות מדום לב כתוצאה מאנורקסיה גם כשאת שוקלת 70 ...
שואל השאלה:
ותאמיני לי לא וויתרתי בכזאת קלות ניסיתי 20 שיטות מה לא ניסיתי דל פחמימות דל שומנים לקצץ בקלוריות צום לסירוגין הרבה אירובי אימוני כוח תזונה טבעית הכל פשוט הכל
אנונימית
יש לי חברה שירדה 15 קילו בשנה כי היא פיתחה לעצמה דרך חיים בריאה בשילוב עם ספורט, מ80 ל65 ופה היא עצרה והיא באמת נראית מדהים. זה לא סתם לעשות דיאטה ולחזור לאכול זבל, זה לעשות דרך חיים, שתהיה לך מנה מותרת פעם בשבוע שהיא לא בריאה כמו המבורגר פיצה וכאלה ובשאר הימים לאכול 5 ארוחות קטנות ומזינות, תנסי
והיא לא סופרת קלוריות ולא שום דבר פשוט אוכלת בריא ונפגשת פעם בחודש עם דיאטנית
כי הן רגילות לזה.
שואל השאלה:
תאמיני לי שככה הייתי בדיוק
ממש לא הסתכלתי על זה כדיאטה אהבתי לאכול בריא הייתי בטוחה שאני אמשיך ככה בדרך בריאה ואני ארד במשקל ואשמור על זה עד סוף חיי הייתי בדיאטה איזה 9 חודשים וב6 חודשים האחרונים שלה לא ירדתי בכלל וסתם סבלתי ועכשיו עליתי כמעט את הכל בחזרה ואני לא רוצה לצאת יותר מהבית
אנונימית
שואל השאלה:
בהתחלה אמרתי נו טוב ירידה איטית אבל בטוחה אבל אז אפילו ירידה איטית לא הייתה תאמיני לי ממש לא אכפת לי מתאי מוח שנשרפים או שיער שנושר או מחזור שפוסק בא לי פשוט להיות רזה כמה שיותר מהר הבריאות שלי ממש לא מעניינת אותי.
אנונימית
טוב עם כמה שליבי יוצא אלייך והייתי רוצה לעזור בתשובה האחרונה שלך באמת הוצאת לי את כל החשק, בהצלחה בחיים
הרעב מפריע אבל הרצון שלהן חזק יותר אבל זה לא בריא בשום מורה באמת שאל תעשו את זה
אל תעשי את זה לעצמך, האמת שלא הרגשתי בכלל רעבה, הייתה לי דרך חכמה לא להרגיש רעבה (אבל זה פגע בי אז אל תעשו את זה) הייתי אוכלת 3 חטיפי אנרגיה ביום, אבל הייתי אוכלת ביס קטן רק כשהבטן שלי הייתה מקרקרת, כשהיא הפסיקה לסיים סגרתי את החטיף ושמרתי אותו לשאר היום...
באמת אל תעשו את זה זה ממש לא היה שווה את זה.
עריכה: קראתי את התגובות, ומן הסתם שתעלי הכל בחזרה, זה מה שקורה בהפרעות אכילה, יורדים ואז עולים למשקל גבוהה יותר מהמשקל ההתחלתי, בגלל זה זה לא מומלץ וירידה איטית באמת תעבוד לך יותר טוב
זו מחלת נפש כמו שאמרו, לא שולטים בזה וברגע שמצליחים מתמכרים לזה. זו תחושת שליטה ואופוריה בלתי מוסברת ממש כמו סם וקשה מאוד להפסיק עם זה
בכל אופן לא ממליצה לך להכנס לזה ולעולם השחור הזה תאמיני לי שתסבלי יותר, הרבה יותר ממה שאת סובלת עכשיו, אם ידעתי שאסבול ככה לא הייתי מתקרבת לזה בחיים. זה סבל אין סופי שלא נגמר, כל יום כל שניה כל דקה את פשוט מגיעה למצב שלא אכפת לך למות, את מייחלת לזה שרק תקבלי כבר דום לב מרוב שאת סובלת, ותאמיני לי שזה לא שווה את זה, שתרצי לצאת מזה ולהפסיק זה יהיה מאוחר מידי כבר ולא תצליחי
את מרגישה רעב רק בימים הראשונים (חודש) ובזמן הזה את אוכלת מסטיקים שותה מים ואולי אוכלת מלפפון שיש בו איזה 15 קלוריות.
אני בניתי לעצמי תפריט של 100 קלוריות ביום ואפילו פחות!
היה איזה שבוע וחצי שההורים שלי היו בחו"ל ואכלתי כלום כלום במשך שבוע וחצי! מים ותה (בלי סוכר).
ברגע שאת מרעיבה את עצמך כל כך הקיבה שלך מצטמקת וזה גורם לך לחוסר תחושת רעב.
ובגלל שבמחלקה מאכילים אותך מלא והקיבה שלך כלכך קטנה ולא יכולה לשאת אוכל האוכל פשוט עולה בגרון וזה נוראי!!!
תאמיני לי לא כדאי לנסות זה כלכך פשוט והורס לך את החיים.
אנונימית
^זה בדיוק מה שקרה לי רק שעשיתי את זה עם 3 חטיפי אנרגיה, מתישהו כבר לא היה לי מקום בבטן והקאתי
אני כבר מזמן לא מתפתה לשום אוכל. כבר לא נהנית משום דבר אז למה לאכול?
היו לי טריגרים שבגללם פחדתי לאכול
כשהחופשה תיגמר אני הולכת לנקום בילד שגרם לי לכל הטריגרים
אנה יותר חזקה מהרעב. באיזשהו שלב מאבדים אותו והכל מתערפל