12 תשובות
כי אנשים נוטים לחשוב שמה שכתוב בתנ"ך יותר מהימן,כביכול, ולכן היחס שלהם לדברי חכמים לגבי איסורים כל שהם הוא לא מוחלט.
שואל השאלה:
המאסטרית של הגאוגרפיה, זה עצוב, כי התורה, היא זאת חייבה אותנו לשמוע לחכמים:
"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע, דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ. וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. ט וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה. לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים יז, ח-יא).
ברור שזה עצוב ולא לעניין, מדובר בגדולי עולם.
בעזרת השם נחזור כולנו בתשובה, גם בדברים כאלה
בעזרת השם אמן
יש הרבה שחושבים שמה שלא אסור מהתורה הוא פחות חשוב
שואל השאלה:
winter girl (:, עצוב מהסיבה שכתבתי בפירוט.
כמו שהמאסטרית של .. כתבה, נוטים לייחס לאיסורי דאורייתא בחומרה יתרה, כי אלו דברי אלוקים חיים. ולדרבנן פחות, כי נוטים לא להסכים עם חלק מהפרשנויות /להקל ראש.
שניהם אסורים ואם שומרים, צריך לא להקל ראש באף אחד מהם. קלה כבחמורה.
שואל השאלה:
יש גדרים לציווי של לא להוסיף ולא לגרוע, שזה אומר (לדוגמא) לא להוסיף 5 פרשיות בתפילין ולא להוריד מהן (עיין ברש"י על הפסוק). עוד פירוש, לא לומר שאיסור מסוים שחכמים תקיקנו אותו שום גדר - שהוא אסור מהתורה, שזה הוספה על התורה. הדבר מפורש ברמב"ם:
"הואיל ויש לבית דין לגזור ולאסור דבר המותר, ויעמוד איסורו לדורות, וכן יש להן להתיר איסורי תורה, לפי שעה--מה הוא זה שהזהירה תורה "לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו" (דברים יג,א): שלא להוסיף על דברי תורה ולא לגרוע מהן, ולקבוע הדבר לעולם שהוא מן התורה, בין בתורה שבכתב, בין בתורה שבעל פה.

כיצד: הרי כתוב בתורה "לא תבשל גדי, בחלב אימו" (שמות כג,יט; שמות לד,כו; דברים יד,כא). ומפי השמועה למדו שזה הכתוב, אסר לבשל ולאכול בשר בחלב--בין בשר בהמה, בין בשר חיה; אבל בשר עוף, מותר בחלב מן התורה.

אם יבוא בית דין ויתיר בשר חיה בחלב, הרי זה גורע; ואם יאסור בשר העוף, ויאמר שהוא בכלל הגדי, והוא אסור מן התורה--הרי זה מוסיף.

אבל אם אמר בשר העוף מותר מן התורה, ואנו נאסור אותו, ונודיע לעם שהוא גזירה: שלא יבוא מן הדבר חורבה, ויאמרו בשר העוף מותר מפני שלא נתפרש בתורה, כך החיה מותרת שהרי לא נתפרשה; ויבוא אחר לומר אף בשר בהמה מותר, חוץ מן העז; ויבוא אחר לומר אף בשר העז מותר בחלב הפרה או הכבשה, שלא נאמר אלא "אימו" (שמות כג,יט; שמות לד,כו; דברים יד,כא) שהיא מינו; ויבוא אחר לומר אף בחלב העז שאינה אימו מותר, שלא נאמר אלא "אימו". לפיכך נאסור כל בשר בחלב, ואפילו בשר עוף. אין זה מוסיף, אלא עושה סייג לתורה. וכן כל כיוצא בזה" (משנה תורה, הלכות ממרים, פרק ב, הלכה ט).
אנשים נוטים להאמין שמה שחז"ל קבעו זה רק גדרות כדי לא להיכשל אבל הם אומרים כזה אני אעשה את זה ולא אכשל כי זה רק גדרות וזה לא עבירה וכ'ו
אבל הם טועים כי חז"ל לא שמו לנו גדרות סתם.
שואל השאלה:
אור148, כל הכבוד על התשובה! מגיע לך פרח, אבל הפרחים נגמרו.
זה בסדר אני פה נטו כדי לעזור,הפרחים לא יעשו לי את החיים למאושרים יותר
אלה עצם העובדה שעזרתי ליהודי גורמת לי לשמחה