11 תשובות
בנתיים זה לסיים בית ספר עם בגרות מלאה
להיות אדם יצרן, לחיות למען עצמי, להתפרנס מהיצרנות שלי.
לעשות טוב
ללמוד, להצליח בקריירה שלי
להתאהב ולהקים משפחה ובית
להנות מכל שנייה שלי פה
לא למות לפני גיל 50
להתקבל לתלמה ילין, להיפגש עם החברה הכי טןבה שלי מחו"ל, לטוס לאסיה הרחוקה ולטייל שם, ולהתקדם בפרילנס, ובכלל לקבל פרנסה מאומנות
לסיים תואר במשפטים, לפתוח עסק עצמאי. זה השאיפות שלי להיום שזה קרוב מתמיד.
ניראה איזה גוק יכנס לי אחרי זה.
כולם תמיד כותבים על קריירה וכסף כי החברה שלנו הפכה את זה להגדרה של הצלחה היום. ואז כשנמות מה ישאר מכל זה? שום דבר:(
תרחיבו את ההסתכלות החוצה קצת(:
אני מאמינה שאם כל אחד קצת יצא מהבועה של הקריירה והכסף נוכל לנתב את המטרות שלנו לנתינה וליצור עולם טוב יותר לחיות בו.
ממש מדהים אותי לחשוב נגיד על כל אלו שחיו בעבר.. כל הצברים והקיבוצניקים שהיו להם מטרות נעלות יותר לקום בבוקר. הם רצו לבנות, להקים, לשתול.. הם הסתכלו על הנתינה ועל העשייה ולא על הצורך לקבל תגמול כספי. זה לא ממש מעורר קנאה? הלוואי שהייתי חיה בתקופה הזו
הכסף הוא לא רק נייר, הכסף הוא ערך בפני עצמו, וחלק ממערכת ערכים. הוא מסמל את העבודה של האדם, והוא הוציא מליוני אנשים מהעוני.
קפיטליסט.
טוב אני מאמינה שההשקפות שלנו ממש שונות..
אני מבינה מה אתה אומר אבל אני מאמינה שערך העבודה של הקיבוצניקים אז היה עצום גם בלי כסף שיעיד על כך. ומעבר לזה, אני בטוחה שיש לו ערך משמעותי במאזן הכלכלי בעולם ועדיין חושבת שכשהשאיפות הן סביב הכסף אז זה בקלות למרדף נואש אחרי כבוד. הכסף בעיניי צריך להיות האמצעי להשגת המטרה ולא המטרה כשלעצמה
הכסף הוא ביטוי ליצרנית האדם, הכסף לא נופל לידי האדם מהשמיים.
הוא לא נגיש סתם כך. האדם עובד בעבורו, זאת המהות, ומערכת של כסף הכי הגיונית מבחינת הכלכלה.
אם כל העולם היה מורכב מקיבוצניקים לא היינו מתפתחים לשום מקום, אנשים לא היו מסוגלים להשיג אוכל (מחסור שנפוץ במערכות ללא כסף), והיינו מתים בגיל מאוד צעיר.