לאחותי היה אתמול התקף חרדה וממש נבהלתי והתחלתי לבכות גם, ההורים שלי לא עזרו לה בכלל ורק צעקו עליה

למה הם צעקו עליה?
פעם הבאה שזה יקרה, פשוט באמת קחי אותה ותצאו מהבית. שתנשום אוויר צח.
ובקשר למה לעשות.. יכול להיות שזה פשוט נובע ממנה. היא יודעת אולי בפנים שאת אוהבת אותה אבל כנראה זה משהו אישי שהיא עוברת.. זה תהליך. את צריכה לדבר איתה להראות לה אולי גם אהבה. ולהסביר לה שאת תמיד שם בשבילה לא משנה מה.

שואל השאלה:
ואי סיפור ארוך
היא התעצבנה שאין לה מה לאכול והיא לא אכלה כלום כל היום ואז ההורים שלי זלזלו בה שהיא מתלוננת.. ואז היא התחילה לבכות במשך שעתיים ולרעוד.. אבל כמובן שזה לא היה רק מזה, כנראה זה היה נקודת משבר מהחיים

כן ברור. מובן ממש
לפעמים זה הדבר הקטן שפשוט שובר אותנו.
תדברי איתה, תנסי להגיע לה ללב זה תהליך אבל זה שווה
כי כמה משברים כאלו באמת יכולים לשגע אותנו מנטלית.
אז תהי שם בשבילה, גם אם את חושבת שזה נראה שהיא לא אוהבת אותך\מעריכה את זה.. זה חשוב. אז תהי שם. כל הכבוד לך

שואל השאלה:
תודה(:
אני פשוט מקווה שיום אחד גם מישהו ידאג לי.. אחותי די בעולם משלה וההורים שלי בכלל לא במשוואה

תראי: התקף חרדה זה מחזה לא נעים, הייתי אומר קשה לצפיה; לא הרבה יודעים לעזור ברגע הזה; ומאוד הגיוני בשבילך להילחץ ממראה כזה, בטח בהתחשב בזה שזאת אחותך. ההורים שלך התנהגו לא נכון במקרה כזה; הפגינו חוסר רגישות מוחלט ועל הדרך הגבירו את ההתקף של אחותך. המלצות לפעמים הבאות: לא להילחץ, לחץ לא יעזור לה; ברגע שנרגעת ומצאת כח נפשי לעזור לה (תחשבי שאת היחידה שיכולה להיות בשבילה באותו רגע והכח הנפשי יגיע מיד), תיקחי אותה החוצה או לחדר נפרד(עם חלון), מה שיותר מהר; ותני לה לנשום אוויר. תני לה להרגע ותרחיקי אותה מההורים לכמה זמן שלא יתחיל עוד התקף... בסופו של דבר את אחות טובה, בהצלחה :)