במה אנחנו יהודים? אנחנו חיים כמו גויים, אוכלים כמו גויים, מתחתנים כמו גויים, אז בשביל מה צריך להיות יהודים?

שואל השאלה:
גוי זאת המילה המקבילה ליהודי, ולא זיהיתי תשובה לשאלה במה שכתבת?
בשביל מה לחתוך מה הקטע
את הדתיים אני מבינה, יש להם אמונה ומצוות אבל בשביל מה אנחנו צריכים את זה

כי למרות הכל, הדת שלנו מאחדת אותנו. ההבנה שעצם היותנו יהודים מסכנת אותנו מאוד. אספר לך סיפור אישי שלי: כשגרתי באמריקה, הייתי חווה המון אנטישמיות. מאז שעליתי לארץ, אני חשה הרבה יותר בטוחה. אמנם גם הייתי במרכזים של חב"ד (כדי להכיר יותר טוב את הדת וגם כי היינו סוג של מסורתיים), אבל עדיף לי לחיות בארץ.

לא משנה אם אנחנו מתנהגים כמו גויים, אנחנו יהודים. שום דבר לא יוכל לשנות את זה.

שואל השאלה:
בקיצור אף אחד פה לא חושב להתמודד עם השאלה הזאת ברצינות פה

הכוונה בשאלה,
האם היה שווה למות בשביל חגיגה סמלית של החגים, וברית מילה?

שואל השאלה:
אתה יהודי רק בשביל הסופגניה ואוזן המן ומצה? זה לא רציני

אפשר גם לא לקרוא לאנשים 'מיסיונרים' ולא להעליב.

אני יהודיה כי נולדתי יהודיה, אין לי הרבה ברירה פה. אבל אני ג-א-ה בדת שלי, בלאום ובמוצא שלי. אני גאה שאני שייכת לדת כה עשירה בהיסטוריה, כה "עקשנית" להישאר בעולם. ולמרות שאנו מיעוט רציני בעולם, אנחנו פה כדי להישאר.

תשמעי ,זה נכון מאוד
זה כל הרעיון של התבוללות וכו' לא להדמות לגויים ,בתורה יש איסור של "חוקות הגויים" שכל הטרנדים של הגויים אסורים כביכול בשביל שיהיה ניכר שאנחנו לא כמוהם ,היום הגבולות הטשטשו
בגדול יש את הרעיון גם שיהודים שונים באופי מכל הגויים ככה שתמיד יהיה הבדל ,אבל הבדלים חיצוניים בין החילוני הממוצע לגויים ,אין

חח זה אותו ה'עילוי' שסיים ש''ס?
אנחנו לא איסלאם, ואין הבטחה לגן עדן בלעדי. כל אחד ישלם על המעשים שלו, ויקבל שכר אם קירב אנשים לקב''ה.

שואל השאלה:
אז אתה נוצרי בעצם כי הנוצרים מאמינים בגן עדן למחזירים בתשובה,
דווקא היהדות מתנגדת לגיורים דווקא ומעדיפה לא לצרף סתם.
אז אתה מכח אבולוציה כל שהיא- לפעמים יהודי בשביל החגים ולפעמים נוצרי, נשמע חכם במיוחד

אתה יהודי קודם כל כי אלו השורשים שלך
זה שאתה אוכל סופגניה ואוזן המן ומצה לא קשור אלו מנהגים בחגים יהודיים מסויימים.
יהודים נאבקו באנטישמיות אלפי שנים נהרגו ונשרפו כי הם רצו לחיות מן הסתם, לא אשמתם שקם מישהו חולני והחליט שצריך להשמיד את העם היהודי.
הם נאבקו כדי להשאר כי לא הייתה להם ברירה אחרת ובגלל זה אנחנו כאן אז אפשר להגיד תודה לכל האנשים שנלחמו ושרדו כדי שאנחנו נהיה כאן.

שואל השאלה:
אני מקנאת בדתיים ובמאמינים שיש להם בהם דרך חיים, יש להם במה למלא את עצמם, אצלם יהדות היא יהדות על כל המשתמע, ולא רק מציאות עגומה כמו שאתם מספרים.
הם באמת מחוברים לשורשים וממשיכים לינוק ולהצמיח, מקנאת בהם מאוד

בתור יהודים אנחנו צריכים להיות גאים
העם שלנו עבר ככ הרבה זוועות ועד היום יש אנטישמיות מזעזעת רק כי אנחנו יהודים.
כל ההיסטוריה שלנו מנסים להשמיד את העם היהודי ואנחנו שורדים את זה.

אין מה לקנא בהם,
אלו השורשים שלי גדלתי במשפחה יהודיה מסורתית, ויודע מה גם אם אני לא מאמינה באלוהים וגם אם אני אוכלת לא כשר ודברים שיהודים נוהגים לעשות, וואלה זה ממלא אותי לדעת שהעם שלי שרד כל כך הרבה דברים ועדיין ממשיך להלחם על הקיום שלו ואני גאה ביותר להיות יהודיה - כל איש באמונתו יחיה.
אני יכולה לשאול מליון שאלות על אלוהים ולמה אני לא מאמינה בקיום שלו, כמו איפה לעזאזל הוא היה כשקרתה השואה והרגו 6 מליון יהודים, ויש גם ניצולי שואה שחושבים ככה.
אני יהודיה בזכות מי שאני ואני גאה בזה וגאה עוד יותר להתגייס ולשרת את המדינה שלי

**''צדיק באמונתו יחיה''**
למרות שאין הרבה קשר בין המשפטים שלך, היהדות שלך לא נשמעת ממש שווה משהו.
אז כן, יש במה לקנא באנשים שכן יש להם מהות לחיים, והמשכיות יהודית גם במעשים היום יומיים שלהם.

שואל השאלה:
מבחינה לוגית, בלי לערב רגש, השאלה של איפה היה אלוקים בשואה קיימת גם ביחס לכל ילד שנופל בגינה ומקבל שריטה, ההבדל הוא רק בכמות, והכמות לא באמת משנה ביחס לשאלה.
איפה אלוקים היה כשהילד קיבל שריטה ואיפה הוא היה כשהיתה שואה, זו אותה שאלה.
ואני מכירה דווקא הרבה יהודים שיצאו מהשואה מחוזקים, זה שכל המשפחה שלהם נהרגה ודווקא הם ניצלו עורר אותם לאמונה בהשגחה פרטית