זה בסדר שיום הזכרון לחללי צהל יותר נוגע בי ומרגש אותי מאשר יום השואה?

תחשבי איך שבא לך את צריכה להבין לבד

אנשים בשואה סבלו הרבה יותר מחיילים שמתו בקרב והתעללו והרעיבו אותם בצורה קשה,
לא מבינה איך זה פחות מרגש אותך מחללים?..
זה היה אירוע רצח עם מיוחד במינו בגלל רמת האכזריות והארגון האידאולוגיה מאחוריו, אי אפשר להשוות את זה לקורבנות מלחמה

זה הגיוני...גם אני ככה כמובן שעצוב לי גם ביום השואה אבל יותר קשה לי להתחבר ואני מפחדת לראות סרטים על השואה ויום הזיכרון יותר קשה לי כי זאת המציאות שלנו עכשיו ואח שלי חייל אני תמיד חושבת עליו בקיצור אני מבינה אותך אל תרגישי אשמה תנסי לקרוא או לראות סרטים שתביני יותר מה הם חוו אולי זה יעזור

זה בסדר גמור , אל תצאו עליה
היא לא אמרה שום מילה רעה על השואה
אני אף פעם לא מפסיקה לבכות ב 2 הימים האלה
ולדעתי אי אפשר להשוות ,
בשואה הם נלחמו על חייהם וספגו אלימות מכל סוג ברמה הכי קשה ובזכותם יש לנו מדינה
ומצד שני יש את החיילים שמקריבים את החיים שלהם בשביל ש-לנו תהיה מדינה

2 הימים חשובים , וכל אחד שאחד מהימים האלה מוקדש לו תרם

זה בסדר גמור שאחר ייגע בך יותר

אצלי זה הפוך

שואל השאלה:
אני מבינה מה הם חוו וזה לא שלא אכפת לי מיום השואה או מהשואה עצמה היום הזה כן מרגש אותי, פשוט אני מרגישה יותר התחברות ליום הזיכרון בגלל שזה משהו שעוד פוגש אותנו ביום יום ובכל שנה המספרים של החללים עולים

הגיוני
לי נגיד יום השואה גורם ליותר צמרמורות ודמעות.
כל אחד ודעתו.
לדעתי חיילים ידעו לאן הם הולכים, הם נלחמו ולקחו בחשבון שהם יהרגו. הם נלחמו והרגו אויבים (אין לי שום דבר נגד זה כן?) אבל מבחינת האויב זה נחשב שמעשה נוראי (שוב. זה לא. כנראה הגיע להם.) אז הם כביכול "נקמו".
ונשים גברים וילדים בשואה באמת לא עשו כלום אפילו כדי שהנאצים ימצאו סיבה שהגיונית (הגיונית להם. גם להרוג חיילים זה הגיוני להם. לא לנו) להרוג אותם. זה ליטרלי בא משום מקום. ליהודים האלה לא היה מושג שזה בא. הם לא דמיונו את זה אפילו.
החיילים פשוט ידעו לאן הם נכנסים.
זה לא פחות עצוב, אבל לדעתי השואה פשוט הייתה יותר אכזרית..

שואל השאלה:
החיילים ידעו שהם יכולים לההרג אבל הם החליטו לסכן את החיים שלהם בשביל להגן עלינו ועל המדינה שלנו. ישראל לא הולכת והורגת אויבים סתם ככה, היא מחזירה אש למי שפתח אש וזה גם אחרי מאמצים שלא לפתוח המבצעים או במלחמות.

סבבה לא אמרתי דבר כזה. לא האשמתי את החיילים. תתייחסי למה שכתבתי לא מה שדמיינת שכתוב שם:/
מבחינת האויבים "אנחנו התחלנו". אבל בשואה לא היה בכלל משהו שהיהודים עשו שהיה אפשר להאשים אותם בזה שהם אלה שהתחילו. הם ליטרלי חיו את החיים שלהם. אפילו לא נלחמו בנאצים. לא היה להם על מה להרגיש שהיהודים אשמים. הם באמת סתם שנאו אותם. בלי סיבה.

שואל השאלה:
למה ילדה קטנה?

מחשבה של ילדה קטנה

לא, אני לא מאשר לך
-___-

שואל השאלה:
אמרת משהו בסגנון, התייחסתי לשאר פשוט לא בתגובה שלי כי להגיד שמבחינת האויב אנחנו התחלנו וזה כאילו מצדיק מוות של ילדים בני 19 (לא שאמרת שזה מצדיק את זה אבל אני אומרת שככה זה מרגיש לי) שבדיוק רוצים להתחיל לחיות, להתאהב, להרגיש ישר נכנסים לצבא ושם החיים שלהם נעצרים. הם ניסו להגן על המדינה שלהם ועלינו ומתו, וזה נותן לי להרגיש רגשות אשמה על זה. פשוט להתייחס למוות שלהם בתור נקמה של האויב זה משגע אותי.
ואני חס וחלילה לא מזלזלת במותם של 6 מיליון יהודים או במותם של מיליוני חולי נפש , נכים, הומואים וצוענים שהצבא הנאצי התנקל להם. פשוט יום הזכרון יותר כואב לי בלב, יכול להיות שבגלל שאני מתגייסת בקרוב או בגלל שאבא שלי נפצע במלחמת לבנון.

טוב כמו שאמרתי, כל אחד ודעתו. לא מנסה לשכנע אותך שאני צודקת, הצגתי בפנייך את הדעה נגדית - רק שתביני מה אנשים שפחות מסכימים איתך חושבים:)
בהצלחה בגיוס אגב!

שואל השאלה:
תודה , ותודה על התשובות. :)

גם אני ככה.
זה לא אומר שאת לא מכבדת את יום השואה חלילה פשוט יום הזיכרון לחללי צה"ל יותר קרוב אלינו גם מבחינת הזמנים לכן יותר קשה לפעמים להבין את האבל והסבל הנוראי שנגרם בשואה מאשר את הכאב על החיילים ושל המשפחות השקולות