מה הסוגים של מנגנוני פיקוח וביקורת ( אזרחות) מוסדי ולא מוסדי וזהו?

כן, אפשר גם לומר פורמאלי ולא פורמאלי
אז פורמאלי יהיה: בגץ, אופוזיציה, נציב תלונות הציבור
והלא פורמאלי יהיה: עצרות, עצומות, שביתות..

פורמאלים:
- מערכת המשפט- בדיקת פניות אזרחיות שטענה שהשלטון פעל נגדם בצורה לא חוקית. כתגובה, בית המשפט יוכל לשפוט את אנשי השלטון ולבטל חוקים לא דמוקרטיים שעוברים בכנסת, לפסול פעולות לא חוקיות ועוד ובכך ממפקחת שהשלטון פועל לפי החוק ולא יפגע בזכויות האדם והאזרח (-בישראל בג"ץ)

-מוסד מבקר המדינה- גוף המבקר על הממשלה (נאם פעלה באופן תקין? חוקי? חסכוני?. יוזם הבדיקה הוא ראש המוסד- מבקר המדינה, שנבחר ע"י הכנסת (וכך גם לא תלוי בממשלה). הוא מפרסם בדו"ח מסכנות אחת לשנה המתפרסמות למשטרה ולציבור. המנגנון מגלה מה לא תקין בשלטון ובעקבות זאת, עוברים תיקון/העמדה לדין של הגורמים שלא פעלו כדין. מטרתו היא לשמור על כספי הציבור ושלטון החוק. הממשלה יודעת שיש מי שבוחן אותה ולכן נזהרת.

-נציב תלונת הציבור- כמו מבקר המדינה, רק שנשלח בעקבות תלונות הציבור שהשלטון פעל כלפיהם לא לפי החוק או הצדק ונפגעו ממנו. הנציב מגיב ובודק ומטפל בהן. הוא מפרסם דו"ח וממליץ לרשיות כיצד לטפל בעניין.

-הכנסת- חקיקה של מה אסור ומה מותר, אופוזיציה שבודקת כל הזמן את מעשי הממשלה ומדווחים לציבור, הצבעת אי-אמון שיכולה להביא לסיום כהונת הממשלה.



לא פורמאלים:
-אמנות- גרפיטי, סרט, ספר (ועוד) מאפשרים לאזרחים לבקר את פעילות השלטון ולהשפיע על אנשים רבים שייחשפו לזה.
-תקשורת- התקשורת עוזרת לציבור לקבל מידע וחושפת דברים רבים שהשלטון עושה, עוזרת לדעת ולהבין מה תקין ומה לא תקין בפעולות הממשלה. בנוסף, השלטון יודע שהתקשואת תחשוף את פעילותיו הלא תקינות ולכן זו דרך טובה של הציבור לגבש דעה על השלטון.

מנגנוני בפיקוח פורמליים-
ביקורת שמעבירים גופים ומוסדות שלטון שהוסמכו לפקח על השלטון, במטרה לבקר את השלטון ולפקח עליו ועל חוקיות מעשיו. עושים זאת באמצעות פרסום דוחות, חוקים ומסמכים רשמיים.
לדוגמא: בג"צ, מוסד מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, מערכת המשפט, חוקה...

מנגנוני פיקוח בלתי פורמליים-
ביקורת שמעבירים גופים, ארגונים ופרטים ללא הסמכת החוק במטרה לפקח על השלטון וחוקיות מעשיו באמצעות הבעת ביקורת חברתית ופוליטית.
הם עושים זאת באמצעות אומנות, תקשורת, הפגנות וכדומה..