איך העובדה שלנו יש סבל אומר שסבל בצד השני, לחפים מפשע, מוצדק? (כן, תינוקות לא הורגים יהודים.)

אתה צודק - אל תצפה שכולם יסכימו איתנו, אנשים מאוד ריגשיים.

אף אחד לא חוגג, במלחמה אין מנצחים יש רק מפסידים, השאלה היא מי הפסיד יותר.
ישראל תמיד תוקפת בתגובה לתקיפה, לא בזדון ובכוונת תחילה.
ובדרך כלל כשאנחנו מפגיזים ומראים את עוצמתינו הצד השני מבקש הפסקת אש לאחר זמן מה, ואנחנו ישר נענים לכך, כי בסך הכל אנו מנסים להימנע ממלחמות מיותרות.

שואל השאלה:
לא האשמתי את ישראל, הצבעתי על כך שאנשים שמחים ממוות של אזרחים חפים מפשע בעזה (ראו ערך, כל תגובה שמתבאסת שלא מתו מספיק בעזה, בעמוד הראשי, ומקבלת כמויות הערכה.)

אולי כוונתם לפעילי טרור ולאו דווקא לאזרחים, אני אישית לא שמח ממוות, אך לא אבכה אם פעיל טרור יפגע. זה עצוב שאנשים חפים מפשע משלמים מחיר, אך ישראל תמיד מנסה למנוע זאת, ישראל תמיד מצהירה היכן היא הולכת לתקוף ומבקשת מהאזרחים להתפנות, אך תמיד יש קורבנות חפים מפשע, בשני הצדדים, כמו שראינו היום.

אתה יודע למה אנשים שמחים כשיש נפגעים בצד השני? כי זה אומר שזה שם אותנו בעמדה טובה יותר עקב שהצד השני נחלש מסיבה כזאת או אחרת. זה תגובה מוצדקת והגיונית וכל אדם שחשוב לו ההישרדות שלו הגיוני שהוא יההי בעד יותר מצב טוב יותר שלנו לעומת הצד של האויבים שלנו.

מורא, אני חושב שהוא התכוון יותר לאזרחים, וחלק גדול מהם לא אויבים של ישראל, דווקא הם מעדיפים להיות בשלטון תחת ישראל מאשר שלטון טרור שמשתמש בהם כמגן אנושי.

אני גם דיברתי על האזרחים . החמאס הרי משיג חיילים מאיפה? מהתושבים בעזה. כמה שיותר ימאס להם מהמצב שלהם ומעצמם ככה המצב ישתפר ככה שככל שהמצב שלנו יותר טוב משלהם אנחנו נהיה בעמדה טובה יותר מהם .

ולגבי הצהרות שאני שומע הרבה על "הרוב שם רוצים שלום" ודברים בסיגנון הזה כמו שאמרת אך אתה יודע? מאיפה אנשים בהכרח יודעים את זה? ואם זה אומר שאנחנו צריכים להוריד מהשולחן פעולה שיכולה לפגוע בהם חזק ולייצר פצועים ומתים אבל לשפר את המצב שלנו הרבה יותר ? לרחמים יש כמות מוגבלת שאדם יכול להרשות לעצמו לחלק עד שזה הופך להיות פגיעה עצמית . צריך להיזהר.

במלחמת העולם השנייה הגרמנית נהגו להצמיד פצצות לכלבים קטנים, ולשלוח אותם אל שדה הקרב ואז לפוצץ אותך. אם אלו היו כלבים עוד הייתי מסכים איתך אך הפעם אלו באמת ילדים, שלרובם אין מושג מה קורה בכלל.
גם אני חושב שיש גבול אך אם היו אומרים לי לירות בילד לא הייתי מסוגל לעשות זאת.

אני לא מדבר איתך על סתם ככה לירות בילד. אבל כל סבל שיהיה להם שישבור את המנטליות הזאת שיש להם עכשיו שהיא מלחמה זה כבוד והמטרה של החיים ויגרום להם לרצות כבר לשינוי ולהבין שהם טועים יטיב איתנו והאמת שגם יטיב איתם פשוט "יזיק" לרצון שלהם לפגוע בנו וזה שונה מאשר על להחליט שסתם ככה אנחנו רוצים לירות בילד . כשישראל למשל תוקפת מבנים בין אם היא עם כלי נשק או בין אם לא ואנשים שם נהרגים זה פוגע במוטיבציה שלהם ויכול לגרום להם להגיד בשלב מסוים "דיי, מספיק לרצות ולשאוף כל הזמן להרוג ולפגוע בישראל בתור מטרה לחיים אנחנו פשוט רוצים לחיות" .

במלחמה יש סבל מכל הצדדים.
חגיגת ניצחון זה דבר טבעי לחלוטין שמחזק את מורל החיילים.
ובמלחמה כמו בכל מלחמה אין ערך לחיי אדם, ארהב טבחה בעיראק בחצי מיליון עיראקים חפים מפשע. וסטלין חיסל כפרים שלמים על מנת לבסס שליטה מאיימת במדינות ה"כבושות" מידי הנאצים.
עלינו להיות מודעים לריאליזם שבדבר ולהבין שחולשה וויתור בשעת מלחמה לטובת השלום זה לא דבר יעיל - ראה צרפת 1941 שניכנעה תוך 39 ימים.
זה ידוע שסבל נגרם לשני הצדדים במלחמה - נשים,תינוקות וילדים מתים ויש שלב כלשהו שזה או אנחנו או הם:
או הפקרת הצבא שלך לטובת ההומאניות והצלת חפים מפשע,
או הגנה וכיבוש איתנה כמול האויב בלי ערך לחיי אדם,
וכאן מגיעה הדילמה המוסרית הקשה ביותר בכל מלחמה, מילטנטיות ואי ויתור יחד עם נקמנות עזה לאויב *או* לנסות להפחית כמה שיותר הרוגים תוך כדי סיכון חיי החיילים היקרים שלנו.
לקח לי הרבה זמן למצוא תשובה בנושא והבנתי שההיסטוריה חוזרת על עצמה כל הזמן בצורות שונות, אם נפגין כושר קרב מיליטנטי ולא נשים על חיי אדם של האויב - נשיג מבצע/מלחמה בעל השפעה חזקה יותר תודעתית ופיזית עד כדי הכחדת צבא האויב - הנפת דגל ברית המועצות ב- 2 במאי 1945 מעל בניין הרייכסטאג בברלין
יכולה להסביר טוב יותר את כוונתי בעניין.
לגבי אותם נשים , ילדים ותינוקות שעתידים למות בעשן המרגמות בגלל תוצאות של המלחמה יהיו עתידים למות לצערי אם הם לא ינקטו בפעולות בריחה - בריחת האזרחים הצרפתים מגבול גרמניה 1941 ובריחת רוב תושבי ברלין לגבול האמריקאי ב 1 - 9 במאי 1945.
אסביר את כוונותי גם לגבי עזה:
עלינו לשגר מכתבי אזהרה לעבור לאיזור רפיח ולאחר מכן נפעל להפצצת וכיתור העיר עזה עצמה כמו המצור על לנין גראד ב- 1941.
מי שלא יברח ויסגיר עצמו תהיה בעיה שלו.
ואני לא אשמח בכלל מתוצאות המלחמה, אנשים שיכלו לחיות חיים שלווים כמוני יכולים בקלות להיות מכוסים בדם ובעפר תחת עשן המלחמה.
שואל השאלה, אתה כנראה תשאל את עצמיך :
"האם המטרה מקדשת את האמצעים?"
והתשובה הפשוטה היא שכן.
אותו שקט שיש באירופה אינו היה מובטח לולא המלחמה חסרת המעצורים כנגד הכוחות הפשיסטיים וכך גם אפשר לעשות במזרח התיכון כנגד הכוחות האיסלאמיסטיים הקיצוניים שלא שונים כלל וכלל מהצבא הנאצי.

"מדמעות אימהות שכולות מבנים ומדם תינוקות טהורים כבמלט נדביק הגופות ללבנים ובניין המולדת נקים!"
~אברהם יאיר שטרן.