משהו שכתבתי אחרי...

ניסיון התאבדות, אשמח לדעת מה אתם חושבים?

נכנסתי...הכל היה שחור אבל יכולתי לראות דבר אחד, אותו.
הוא התקרב אליי לאט לאט, השפלתי את מבטי ככל שהוא התקרב נהיה יותר ויותר חשוך
כיווצתי את עיניי בתקווה לראות אותו טוב יותר אך לא הצלחתי שמעתי את צעדיו הוא התקרב יותר ויותר... הסתכלתי סביבי ושהפניתי את מבטי הוא היה מולי, הוא צעק עליי, הוא קילל אותי אבל אני לא הקשבתי הייתי שקועה בחדר החשוך
תהיתי אם זה רק אני והוא...
הוא המשיך לצעוק עד שקולו נאלם ניסיתי להקשיב הפעם אך לא הצלחתי, עצמתי את עיניי בחוזקה ואז זה קרה...ידו פגעה בחוזקה בלחי שלי, כאב לי, שרף לי אבל עם זאת הצלחתי לעצור את הדמעות.
פקחתי את עיניי והוא קירב את ידיו אל עבר גרוני, הוא כרך אותן סביבי בחוזקה נשמתי בכבדות
ניסיתי לצעוק אך לא הצלחתי הייתי חלשה הרגשתי שזאת תהיה נשימתי האחרונה אבל לפתע הוא שחרר את אחיזתו ואני נפלתי אל עבר הרצפה, הוא ליטף אותי ולחש משהו אך לא שמעתי דבר.
הוא הרים אותי בזרועותיו נעמדתי מולו ועכשיו...בוכה!
דמעות של דם זלגו מעיניי והוא הביט בי בעיניו השחורות וצחק, עצמתי את עיניי ונשמתי עמוק הוא הרים את ידו והניח אותה על כתפי הפעם, הוא עשה זאת ברכות
הרגשתי שוב את את אותו המחנק, התנשמתי במהירות ניסיתי להוריד את ידו אך לא הצלחתי
עיניי ראו מסך מלא בדם, ראשי כאב, נשימתי נעצרה ושוב...הגיע אותו הצחוק הלועג, אותו צחוק מרושע
ניסיתי לצעוק...ולבסוף יצאה ממני צרחה צעקתי 'די!' ולפתע...הוא נעלם, נשארתי לבד בחלל הריק בודדה, חלק בי שמח כי הוא הלך, חלק בי התאכזב כי שוב נשארתי לבד, הלכתי בין השחור, ראיתי צללים בזמן שהפחד בער ולפתע שוב חזרה אותה החניקה אך הפעם זאת הייתה הרוח, רוח קרה שחדרה לגופי ועצרה את נשימתי
עיניי נעצמו וצללתי אל תוך שלולית דם נשמתי בכבדות את נשימתי האחרונה.