נמאס לי... נמאס לי שכל הזמן כועסים עליי צועקים עליי מנדים אותי מהמשפחה בכך שהם מתעלמים ממני...

שאחותי מאשימה אותי בהכל...
וכל הזמן מאמינים לה...
נמאס לי שאני אשמה בהכל
אם קורה משהו זה כל הזמן אני...
גם כשאני עושה משהו זה לא טוב...
אני רוצה להשתקף...
אני כבר יודעת איך ההרגשה הזו
אני מכירה אותה
נמאס לי שמעירים לי על כמה ולמה אני אוכלת
אולי אני לא הילדה המושלמת שהם היו רוצים אבל אני עדיין בן אדם, וגם לי יש רגשות.
למה כל יום זה צריך להגיע למצב שאני מסתגרת בחדר ובוכה...
למה?
כי אני שק איגרוף...
כל אחד בא ומוציא עליי תעצבים שלו...
למה אני צריכה להתמודד עם כל השיט הזה למה
הם גורמים לי לבכות כל יום ויום...
מה לעשות?
איך אפשר להחליש את זה טיפה?
איך להתמודד עם זה?