7 תשובות
דיכאון
שואל השאלה:
לא ענית על השאלות ה
לא ענית על השאלות ה
אנונימית
הם מודעים למצב שלהם ורוצים עזרה
למה ללכת מבחירה?
כי יש אנשים חולים, שרוצים להמשיך לחיות ויודעים שהם לא יכולים להחזיק את עצמם בחיים מבלי סיוע ועזרה, אז הם עם הטיפת כוח שלהם פונים למקומות האלה.
מה עושים שם? זה תלוי במצב ובבן אדם, אדם שבדיכאון ואובדני ומגיע לשם מבחירה לרוב יקבל טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי, שיחות ופעילויות יומיות ושבועיות, תוך כדי יקבל תרופות ויקבל המון ייעוץ ותמיכה מהצד שלהם.
מי שנכנס לשם מבחירה אם אני לא טועה חותם על מסמך שהם אחראיים עליו בזמן הזה של האשפוז, ועל משך האשפוז המשוער שאם אני לא טועה הכי ארוך זה 6 חודשים ואז אפשר להאריך את זה בעוד 6 חודשים.
לא מקום הכי אידיאלי, אבל מי שצריך עזרה בהחלט מקבל אותה שם
כי יש אנשים חולים, שרוצים להמשיך לחיות ויודעים שהם לא יכולים להחזיק את עצמם בחיים מבלי סיוע ועזרה, אז הם עם הטיפת כוח שלהם פונים למקומות האלה.
מה עושים שם? זה תלוי במצב ובבן אדם, אדם שבדיכאון ואובדני ומגיע לשם מבחירה לרוב יקבל טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי, שיחות ופעילויות יומיות ושבועיות, תוך כדי יקבל תרופות ויקבל המון ייעוץ ותמיכה מהצד שלהם.
מי שנכנס לשם מבחירה אם אני לא טועה חותם על מסמך שהם אחראיים עליו בזמן הזה של האשפוז, ועל משך האשפוז המשוער שאם אני לא טועה הכי ארוך זה 6 חודשים ואז אפשר להאריך את זה בעוד 6 חודשים.
לא מקום הכי אידיאלי, אבל מי שצריך עזרה בהחלט מקבל אותה שם
אני בגיל 13 ביקשתע לאיתשפז כי הרגשתי שאני קרובה מאוד לסכן את עצמי ולא רציתי שזה יקרה אז הייתי מאושפזת 3 חודשים עד ש"החלמתי".
מה עושים שם? בעיקרון אם את באגף של הצעירים זה לקון בבוקר לאכול (אין סכינים או מזלגות) לרוב זה דייסת סולת או גבינות ולחם, ואחרי זה הולכים לכיתה ויעני לומדים (המורה למוזיקה שהייתה לי בבית ספר הרגיל שלי הייתה מורה שם חחח איזה קטע) אחרי זה ב12 הולכים לאכול צהריים ואז סתם יושבים בסלון עד הערב והולכים לישון כמובן בין לבין יש חלוקת כדורים למי שצריך.
מי שעושה בעיות נכנס לחדר סגור ולפעמים קושרים אותם שם ואפילו מזריקים להם חומר מרגיע לתחת.. ממש מזעזע.. כשהייתי מאושפזת היה איזה אחד שנידפק מבגרויות הייתי בשוק..
מה עושים שם? בעיקרון אם את באגף של הצעירים זה לקון בבוקר לאכול (אין סכינים או מזלגות) לרוב זה דייסת סולת או גבינות ולחם, ואחרי זה הולכים לכיתה ויעני לומדים (המורה למוזיקה שהייתה לי בבית ספר הרגיל שלי הייתה מורה שם חחח איזה קטע) אחרי זה ב12 הולכים לאכול צהריים ואז סתם יושבים בסלון עד הערב והולכים לישון כמובן בין לבין יש חלוקת כדורים למי שצריך.
מי שעושה בעיות נכנס לחדר סגור ולפעמים קושרים אותם שם ואפילו מזריקים להם חומר מרגיע לתחת.. ממש מזעזע.. כשהייתי מאושפזת היה איזה אחד שנידפק מבגרויות הייתי בשוק..
אנונימית
ידעתי שאני צריך לטפל בחרדה שלי
יש שם פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מרפאים בעיסוק, מטפלים באומנות, מטפלים בבעלי חיים, בית ספר לחינוך מיוחד, ואצלנו גם היה dbt
פורמלית אפשר לפרוש באמצע התהליך, את מגישה מכתב בקשה, אבל אם את לא נראת להם כמו מישהי שמוכנה נפשית לצאת אז הם יעבירו אותך לאשפוז בכפיה, לפחות בבית חולים שלי זה היה ככה
יש שם פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מרפאים בעיסוק, מטפלים באומנות, מטפלים בבעלי חיים, בית ספר לחינוך מיוחד, ואצלנו גם היה dbt
פורמלית אפשר לפרוש באמצע התהליך, את מגישה מכתב בקשה, אבל אם את לא נראת להם כמו מישהי שמוכנה נפשית לצאת אז הם יעבירו אותך לאשפוז בכפיה, לפחות בבית חולים שלי זה היה ככה
אממ
זה עוזר
ואם נגיד מישהו אומר שצריך אשפוז ולא מסכימים אז אפשר להוציא צו בית משפט וזה חרא, אז עדיף לשתף פעולה
זה עוזר
ואם נגיד מישהו אומר שצריך אשפוז ולא מסכימים אז אפשר להוציא צו בית משפט וזה חרא, אז עדיף לשתף פעולה
באותו הנושא: