21 תשובות
זה תמיד היה ממש מוזר בעיניי, זה מעבר חד מדי ולא מכבד. המוח שלי לא מצליח לקבל את הסיבה שנותנים לזה. יש מספיק ימים בשנה, לא צריך לדחוף את הכל ביום אחד.
שואל השאלה:
כן בדיוק ככה אני חושבת^
אנונימית
שואל השאלה:
ממש קשה לי כאילו זה מהיר מידי אני כרגע שומעת בחוץ שירים עצובים מהבית ספר שלידי ובערב מהבמה אני ישמע שירים שמחים זה ממש מבלבל כזה
אנונימית
גם אותי זה תמיד בילבל, בעיקר בתור ילדה קטנה לא הצלחתי לעמוד בשינוי הזה. כי מספרים לך על חיילים שנהרגים בשביל להגן על החיים שלך.
מה קשור צבוע?
היתה מלחמה אז נותנים כבוד לחיילים הגיבורים שלנו ועצובים בשבילם - הם לא התגייסו והלכו למלחמה בשביל שנישאר עצובים ביום העצמאות של מדינת ישראל!

אני דיי חושב שהם מרוצים שם למעלה ששמרנו להם כבוד ועכשיו אנחנו עוד חוגגים ביום העצמאות של המדינה שהם כל כך שמרו עליה בשבילנו, והכי נכון - שמרו עלינו!
שואל השאלה:
נותנים כבוד ברק יום אחד בשנה
בהמשך של אותו יום זה ישר שמחה וכל הארץ מאושרת יוצאים להופעןת
אנונימית
נכון, מאושרת בזכותם - אתה מביט על זה מנקודת מבט אחרת אבל אתה לא מבין שעצם זה שהם יתגייסו ונילחמו לא בשביל שניבכה בשבילם אלא שנשמח בזכותם, תחשוב שבבוקר היו טקסים ולמדנו על חיילים ומה שהם עברו היינו עצובים בשבילם ואז בערב יש חגיגות - בגלל שהם עזרו לכך שנוכל לחגוג בכלל את זה שיש לנו מדינה!!!
שואל השאלה:
אבל זה ממש מוזר וצבוע שחצי יום בשנה בוכים עליהם וכמה שעות אחרי זה כולם מאושרים
אנונימית
הנה נגיד חייל שלמדתי עליו היום (מצורף לינק)

וכשאחגוג בערב אחשוב עליו שבזכותו אני פה בכלל יכול לחגוג את זה שיש לי מדינה.

להיות עצובים זה בסדר, אבל לא צריך לקחת את זה ברמות - אפשר גם לשמוח בשבילם זאת המטרה שלשמה הם התגייסו!!!!!

וכן גם לחלוק להם כבוד ולהיות עצובים על זה שהם כבר לא פה בבוקר ולשמוח שבזכותם אנחנו יכולים לחגוג את זה שיש לנו מדינה, בערב.

לא רואה בזה שום בעיה^^

ולחלוק כבוד אפשר גם על ידי עזרה לאחרים והזכרה של שמם לא חייב גם רק ביום הזיכרון.
זה החייל הגיבור!
אתה לא מחדש שום דבר במה שאתה אומר, זו אכן הסיבה שתמיד נותנים. פשוט לא נראה לנו הגיוני, זה הכל. וכן יש בזה צביעות.
שואל השאלה:
כן זה עדיין צבוע לדעתי ולא הגיוני
אנונימית
חבל שאתם באים בגישה כזאת, לא בריא להתמרמר.
שואל השאלה:
ואו ממש לא קשור ללהתמרמר אתה קצת מגזים
אנונימית
דווקא לא מתמרמרת, פשוט מציק בעין ואין לי כח להמשיך להסביר.
זה פשוט סמוך מדי וסותר מדי אחד את השני.
פעם גם אני אכלתי את הסיבה הזאת, עכשיו התבגרתי וזה נראה לי מפגר. סורי.
ואהבתי שניסית להוציא אותנו ממורמרות ביום פאקינג הזיכרון, זו בדיוק הבעיה
ילדים כבר מעכשיו עושים תוכניות לערב ו-וואלה אי אפשר להאשים אותם.
שואל השאלה:
גם אני עשיתי
זה באותו יום אין ברירה
אנונימית
באמת מטומטם
זה לא צבוע, מה הקשר?
את בכלל יודעת מהי ההגדרה של המילה צבוע? כי זה לא נכון להגיד את זה בהקשר הזה.
שואל השאלה:
אבל זה צבוע
וגם מבלבל
אנונימית
זה הקטע אם לא הבנת...שבעקבות העצב והמלחמה יש עצמאות ושמחה.